דר' אדוארד ברויאר הוא חוקר נלווה בכיר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, ומרצה גם בתוכנית בוגר בביה"ס לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית.

נושאי המחקר שלו כוללים את ההשכלה הגרמנית, ובמיוחד כתבי משה מנדלסון; תנועת הרפורמה וחכמת ישראל במאה הי"ט; וחקר המקרא בעת החדשה. תרגם לאנגלית וערך את המהדורה החדשה של כתבי מנדלסון העבריים. הספר Moses Mendelssohn’s Hebrew Writings בסדרת Yale Judaica Series יצא לאור ב 2018 ב Yale University Press. כעת חוקר את תגובות היהודים לביקורת המקרא ממאה הי"ח ועד ימינו.

פרופ' מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ובחוג להיסטוריה .מומחית להיסטוריה חברתית של ימי הביניים בצפון אירופה.עבודתה של  פרופ' באומגרטן מתמקדת בהיסטוריה החברתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. מחקריה עוסקים במשפחה, במגדר ובחיי יום בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה ובצפון צרפת תוך השוואה בין חיי היהודים לאלה של שכניהם הנוצריים. ספרה הראשון עסק בהורים, ילדים וחיי משפחה יהודיים במאות השתים-עשרה והשלש-עשרה והתפרסם בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון באנגלית (2004) ובמרכז זלמן שזר בעברית (תשס"ו). ספרה השני בוחן את העשייה הדתית היומיומית של גברים ונשים יהודיים ומשווה אותם לשכניהם הנוצרים הוצאת אוניברסיטת פנסילווניה, (2014). ספרה השלישי, שיצא אף הוא בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה, עוסק בדרך שבה אנשים ימי הביניים הבינו את סיפורי המקרא וקשרו אותם לחיי היום יום שלהם.

אלישבע הגיעה לאוניברסיטה העברית ב 2013 אחרי שתים עשרה שנות עבודה באוניברסיטת בר אילן במחלקה לתולדות ישראל ובתכנית ללימודי מגדר. מאז שהגיעה לירושלים שמשה כראש פרויקט לימוד ב"חברותא" – קבוצות לימוד לדוקטורנטים (2016-2014) והייתה יועצת BA בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו (תשע"ד-תשע"ה). היא שמשה כסגנית הדיקן למחקר בפקולטה למדעי הרוח (תשע"ח) ובתשע"ט מונתה לראש האקדמי של מרכז מנדל סכוליון. בשנתיים האחרונות היא משמשת כראש אקדמי של בית ספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.  

זכתה ב 2015 במענק ה ERC לפרויקט המחקר שלה: 

Beyond the Elite: Jewish Daily Life in Medieval Europe (2016-2021)

ובפרס מיכאל ברונו לחוקרים צעירים מבטיחים לשנת 2016

בשנת 2022 זכתה במענק מפ"צ של הקרן הלאומית למדעים לפרויקט שלה

Contending with Crises: The Jews of Fourteenth Century Europe (2022-2027)

פרסומים אחרונים :

1. Elisheva Baumgarten, Biblical Women and Jewish Daily Life in Medieval Ashkenaz (in print, University of Pennsylvania Press, 2022) Winner of 2022 National Jewish Book Award in Women’s Studies
2. Elisheva Baumgarten (ed.), Money Matters, Medieval Encounters 27, 4-5 (2021).
3. Tzafrir Barzilay, Eyal Levinson and Elisheva Baumgarten (eds.), Jewish Daily Life in Medieval Europe. A Source Book (Medieval Institute Publications, Western Michigan University Press, 2022).
4. Katrin Kogman-Appel, Elisheva Baumgarten, Elisabeth Hollender and Ephraim Shoham-Steiner (eds.), Perception and Awareness: Artefacts and Imageries in Medieval European Jewish Cultures (Turnhout: Brepols, 2023).

רם בן-שלום, ראש החוג, העומד בראש מרכז 'היספניה יודאיקה' לחקר יהדות ספרד ופורטוגל והאנוסים באוניברסיטה העברית, הוא עורך (שותף) של כתב-העת, Hispania Iudaica Bulletin. תחום מחקרו המרכזי מתמקד בהיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של יהודי ספרד ופרובנס בימי הביניים, ובשיח היהודי-הנוצרי באירופה המערבית. בתפקידיו בעבר שימש כראש המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, כחבר ההנהלה האקדמית של מרכז המצוינות הישראלי (I-CORE) לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים, כחבר הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית, וכנשיא החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה.

ספרו 'מול תרבות נוצרית: תודעה היסטורית ודימויי עבר בקרב יהודי ספרד ופרובנס בימי הביניים' (ירושלים, תשס"ז) זכה בפרס שמואל טולידאנו, ויצא לאור במהדורה מעודכנת ומקוצרת בשם Medieval Jews and the Christian Past: Jewish Historical Writing from Spain and Southern France .(Oxford, 2016) ספרו 'יהודי פרובנס: רנסנס בצל הכנסייה' (רעננה, תשע"ז) זכה בפרס מכון בן-צבי ופרס עם ועולם ע"ש בלה ושלמה ברטל מיסודה של החברה ההיסטורית הישראלית. הספר יצא לאור בקרוב במהדורה אנגלית בשם  The Jews of Provence and Languedoc (The Littman Library of Jewish Civilization in association with Liverpool University Press, 2022) 

בין מחקריו ופרסומיו עסק בתולדות יחסי היהודים והאנוסים (קונברסוס) בספרד  "Conflict between Jews and Converts in Aragon Following the Persecution of 1391: New Testimonies from the Formulary of Yom Tov ben Hannah of Montalbán", Sefarad, 73 (2013), pp. 97-131.

בוויכוח ההיסטוריוגרפי על יהדות אשכנז-יהדות ספרד" קידוש השם ומרטירולוגיה יהודית באראגון ובקסטיליה בשנת קנ"א (1391): בין ספרד לאשכנז", תרביץ, ע (תשס"א), עמ' 282-227.

בראשית תנועת הקבלה "חוגי הקבלה בפרובנס במאה השלוש עשרה: הערכה חדשה־ישנה", תרביץ, פב (תשע"ד), עמ' 605-569.

בהופעת המיתולוגיה ביהדות "מיתוס ומיתולוגיה יוונית-רומית בתודעה ההיסטורית של יהודי ספרד בימי הביניים", ציון, סו (תשס"א), עמ' 494-451.

בוויכוחי הדת ובפולמוס התיאולוגי בין יהודים לנוצרים R. Ben-Shalom, "Between Official and Private Dispute: The Case of Christian Spain and Provence in the Late Middle Ages", AJS Review, 27 (2003), pp. 23-72

במשיחיות יהודית "'מגדיל ישועות': על הסיבות להתמהמהות המשיח ומסה ביקורתית חסרת תקדים על החברה היהודית", תרביץ, עב (תשס"ג), עמ' 293-259.

 בדמותו יוצאת הדופן של האינטלקטואל היהודי האחרון בפרובנס – יצחק נתן מארל R. Ben-Shalom, "The First Jewish Work on the Seven Deadly Sins and  the Four Virtues", Maedieval Studies, 75 (2013), pp. 205-270 ובתחום השואה והזיכרון בספר 'המכתב של סלומאה' אשר יצא בקרוב לאור.

פרופ' מן המניין ומחזיק הקתדרה ע"ש ברנרד צ'ריק להיסטוריה יהודית; מנהל מרכז 'משגב ירושלים לחקר והוראת מורשת יהודי ספרד והמזרח'.

בן-נאה מתמחה בתולדות היהודים באימפריה העות'מאנית, ובתולדות ארץ-ישראל בתקופה העות'מאנית, ופירסם למעלה ממאה מאמרים העוסקים בצדדים שונים של ההיסטוריה החברתית והתרבותית שלהם. ספרו 'יהודים בממלכת הסולטנים' יצא לאור בעברית, באנגלית ובתורכית; מהדורה מדעית של 'כרוניקה עברית אנונימית על הסולטנים במחצית הראשונה של המאה הי"ז' פורסמה באנקרה; ולאחרונה האוטוביוגרפיה המוערת 'ספר תולדות משפחה'. הוא ערך את ספר תורכיה בסדרת ספרי הקהילות של מכון בן-צבי, את הספר 'אסופה ליוסף', ועורך את ספר ירושלים בתקופה העות'מאנית (יד יצחק בן-צבי). בשנה הקרובה יראה אור ספרו על הצוואות העבריות (מרכז שז"ר).

שעות הקבלה שלי הן יום ד', 12:00-11:00 ובמועדים נוספים בתיאום מוקדם.

עמית הוראה בחוג להיסטוריה של עם ישראל, מדור תקופת המקרא.

ד"ר אמיתי ברוכי-אונא עוסק בהיסטוריה ובכתיבתה במזרח הקדום, ובמיוחד בתרבות הישראלית ובתרבות האשורית. בנוסף הוא חוקר את תולדות הפולחן בישראל, ומחפש אחר מסורות מקומיות - פולחניות ואחרות - בערים בארץ. פרסם מחקרים על ספר מלכים, על כתובות מלכי אשור, ועל מסורות מקומיות בבית אל ובירושלים. מלמד היסטוריה מדינית, תרבותית ודתית של עם ישראל בתקופת המקרא, תוך דגש על ההקשר הרחב של ישראל כחלק מתרבות המזרח הקדום, ותוך התמקדות בקריאה ביקורתית משותפת של המקורות הקדומים.

עמית גולדה מאיר (תשס"ה)

עמית בתכנית 'חוקרי ירושלים' של יד בן צבי (תשע"ב-תשע"ג)

מבחר פרסומים

ספר מלכים

'הסיפור השני על מלחמת סנחריב ביהודה (מלכים ב יט, ט_ב-לה) והוויכוח על חסינותה של ירושלים בשלהי ימי הבית הראשון', ציון עו, ג (תשע"א), עמ' 265­-277

'בית עמרי, בית אחאב ובית יהוא: קרבת דם וקרבות דמים', בית מקרא נח (ב) (תשע"ג), עמ' 5­-30

'The story of Hezekiah's Prayer (2 Kings 19) and Jeremiah's Polemic Concerning the Inviolability of Jerusalem', Journal for the Study of the Old Testament 39.3 (2015), pp. 281-297

'Jehuites, Ahabites, and Omrides: Blood Kinship and Bloodshed', Journal for the Study of the Old Testament (forthcoming)

כתובות מלכי אשור

'סוגות נפגשות: תפילת אסרחדון בכתובת אשור-בבל A ותפילות אכדיות מטקס 'רחיצת הפה'', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כא (תשע"א), עמ' 153­-174

'Genres Meet: Assurbanipal's Prayer in the Inscription L₄ and the Bilingual Communal Lamentations', in Lluis Feliu, et al. (eds), Time and History in the Ancient Near East - Proceedings of the 56th Rencontre Assyriologique Internationale, Barcelona, July 26-30, 2010, Winona Lake, 2013, pp. 611-623

'Religion, Politics, and War: Gestures toward Babylonia in the Imgur-Enlil Inscription of Shalmaneser III of Assyria', ORIENT: Report of the Society for Near Eastern Studies in Japan 49 (2014), pp. 3-18

מסורות מקומיות

'עיר הצדק: ירושלים כהתגלמות הצדק בתפיסת ישעיהו בן אמוץ', בתוך: י' בית אריה ואחרים (עורכים), חקר ירושלים לתקופותיה: חומר ודעת, ירושלים תשע"ה, עמ' 18-9

'סיפור קנאת פינחס ובכי עדתי במקדש בבית-אל', במעבה ההר: מחקרי הר אפרים ובנימין, ו (בדפוס)

'אלה אלוהיך אשר העלוך: צורות הרבים המתייחסות לשם אלהים והקריאה הפולחנית הישראלית', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כה (בדפוס)

'The Story of the Zeal of Phinehas and Congregational Weeping at Bethel' Vetus Testamentum 65 (2015), pp. 505-515

ד"ר דוד גדג' מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ומנהל מרכז "משגב ירושלים לחקר והוראת מורשת יהודי ספרד והמזרח".

ד"ר גדג' הוא היסטוריון של יהודי ארצות האסלאם. במחקריו הוא עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית רב-לשונית של יהודים בארצות האסלאם במאות ה-19 וה-20, היסטוריה של הספר והספרייה הרב-לשוניים במרוקו במחצית הראשונה של המאה ה-20, תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה בצפון אפריקה, ילדוּת, נעורים ומשפחה בקהילות היהודיות בארצות האסלאם וייצוג ודימוי של יהודי ארצות האסלאם בארצותיהם ובישראל.

ספרו הראשון, אור במערב: התרבות העברית במרוקו, 1912–1956  דן ביחס לשפה העברית והתפתחותה של תרבות עברית בקרב הקהילה היהודית במרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים. בימים אלו גדג' עמל על המחקר הספר והספרייה הרב-לשוניים (עברית, ערבית-יהודית וצרפתית) במרוקו במחצית הראשונה של המאה ה-20.

פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וחבר במכון המחקר ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. עמד בראש מכון המחקר ליהדות זמננו בשנים 2020-2024.

עמוס גולדברג עוסק בחקר השואה וזיכרה.

מחקריו הנוכחיים מתמקדים בשני נושאים עיקריים. א. בהיסטוריה תרבותית של גטו ורשה. בין השאר עוסק מחקר זה בתרבות השמועות בגטו, בבתי קפה, בליצן הרחוב של הגטו ועוד. ב. במשמעות זיכרון השואה בהקשרים מקומיים וגלובאליים ובעיקר בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני.

כתביו פורסמו בעברית, אנגלית, פולנית, צרפתית, גרמנית, צ'כית, איטלקית, יפנית וערבית.

גולדברג הוא עמית מחקר במכון ון ליר וחבר בוועדה המדעית של הוצאת הספרים של המכון.

בין השנים 2007-2013 היה עורך שותף של כתב העת הדו לשוני דפים לחקר השואה Dapim: Studies on the Holocaust (Taylor and Francis)

גולדברג היה חוקר אורח באוניברסיטת קורנל, מרצה אורח במרכז שטרסלר לחקר השואה ורצח עם באוניברסיטת קלרק בארה"ב, ועמית מחקר אורח ב  Ralph Bunche Institute in the CUNY Graduate Center בניו יורק.

בשנת 2018/9 שימש כעמית מחקר בכיר (Senior Scholar in Residence ) במכון המחקר על שם מנדל במוזיאון השואה בוושינגטון וב 2023 שימש עמית מחקר בכיר במכון המחקר להיסטוריה של יהודי גרמניה (IGDJ) בהמבורג.

בין השנים תשע"ט-תשפ"א היה חבר בקבוצת המחקר "אני הוא: האמפתיה בהיסטוריה, בחברה ובתרבות" במרכז סכוליון באוניברסיטה העברית

זכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע ובמספר רב של פרסים ומלגות.

מבחר מפרסומיו

• עמוס גולדברג, וזכרת: חמש קריאות ביקורתיות בזיכרון השואה, תל אביב: רסלינג, 2024
• עמוס גולדברג, טראומה בגוף ראשון: כתיבת יומנים בתקופת השואה, אור יהודה: כתר זמורה ביתן דביר והוצאת הקשרים של אונ' בן גוריון, 2012 (תרגום מעדכן ומעובד לאנגלית של הספר ראה אור בהוצאתIndiana University Press  2017 (
• Amos Goldberg and Bashir Bashir (eds.), The Holocaust and the Nakba: New Grammar of Trauma and History, New York: Columbia University Press 2018. (הספר תורגם לאיטלקית ויפנית. ההקדמה תורגמה גם לערבית. ספר בעל שם דומה עם תכנים משיקים אך שונים יצר לאור גם בעברית בהוצאת ון ליר והקיבוץ המאוחד בשנת 2015)
• Amos Goldberg and Haim Hazan (eds.), Marking Evil: Holocaust Memory in the Global Age. New York: Berghahn Books 2015.

יזם את התרגום, ערך מדעית והקדים הקדמה ל:

• דומיניק לה קפרה, לכתוב היסטוריה לכתוב טראומה, תל אביב: רסלינג ויד ושם, 2006.
• זיגמונד באומן, מודרניות והשואה, תל אביב: רסלינג, 2013.

קישורים נבחרים

ארבע פרקים בתכנית "המעבדה" של כאן 11 על תולדות הג'נוסייד

https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8171/genocide/

ארבע דקות על זיכרון השואה הגלובלי

https://www.youtube.com/watch?v=XnniGKDZdoU

"הגר הגר אתכם" חנה ארנדט והפליטים

https://www.youtube.com/watch?v=1LmFhb7bMP4

יומן מתוניסיה בתקופת השואה

https://www.youtube.com/watch?v=jPTO8O6qCI0

פרופסור יונתן דקל-חן הוא בעל קתדרה של הרב אדוורד סנדרו בחקר יהודי בריה"מ ומזרח אירופה באוניברסיטה העברית. הוא חבר בחוג להיסטוריה כללית וגם בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו.

פרופ' דקל-חן כיהן כיו"ר האקדמי של מרכז נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה וגם כיו"ר החוג ללימודים רוסיים והחוג להיסטוריה של עם ישראל. מחקריו פורסמו בבתי הוצאה לאור באוניברסיטת ייל, אוניברסיטת אינדיאנה, מאגנס ובשורה ארוכה של כתבי עת מובילים בחו"ל. מחקריו עוסקים בעולם היהודי המודרני, מדעי הרוח היישומיים (Applied Humanities), טרנס-לאומיות, היסטוריה יהודית, היסטוריה חקלאית, יחסים בינלאומיים, פילנתרופיה, דיפלומטיה לא-פורמלית (non-state diplomacy) ובהגירה בעת החדשה. 

בשנת 2014 הוא הקים עם בניו את ביכורים: כפר הנוער למצוינות באומנויות הבמה. הכפר ממוקם במועצה אזורית אשכול ונועד ליצור חינוך אומנותי ברמה כלל-עולמית עבור בני נוער מוכשרים מהפריפריות בישראל.

Selected Publications:

Farming the Red Land: Jewish Agricultural Colonization and Local Soviet Power, 1923-1941. New Haven: Yale University Press, 2005.

Mahane meshutaf? Kooperatsiia b'hityashvut ha-yehudit ha-haklait be-Rusya u-beolam, 1890-1941. Jerusalem: Magnes Press & Yad Tebenkin Press, 2008.

Editor (with David Gaunt, Natan Meir, Israel Bartal), Anti-Jewish Violence: Rethinking the Pogrom in East European History. Bloomington: Indiana University Press, 2010.

Editor (with Eugene Avrutin and Robert Weinberg), Ritual Murder in Russia, Eastern Europe and Beyond: New Histories of an Old Accusation. Bloomington: Indiana University Press, 2017.

“Putting Agricultural History to Work: Global Action Today from a Communal Past.” Featured article in: Agricultural History 94, no. 4 (2020): 512-544.

“A Response to R. Douglas Hurt, Ben Nobbs-Thiessen and Nahum Karlinsky.” Agricultural History 94, no. 4 (Fall 2020): 562-567.

“Israeli Reactions in a Soviet Moment: Reflections on the 1970 Leningrad Affair.” Kennan Cable #58. September 2020. 

“A Light unto the Nations? A Stalled Vision for the Future of the Humanities.” AJS Perspectives. Fall 2020, pp. 56-58.

“Transnational Intervention and its Limits: The Case of Interwar Poland.” Journal of Modern Jewish Studies 17, no. 3 (2018): 265-286.

“Between Myths, Memories, History and Politics: Creating Content for Moscow’s Jewish Museum and Tolerance Center.” The Public Historian 40, no. 4 (2018): 91-106.

“Philanthropy, Diplomacy and Jewish Internationalism.” In: The Cambridge History of Judaism, Volume VIII: The Modern Period, c. 1815 – c. 2000. Edited by Mitchell Hart and Tony Michels. Cambridge University Press, 2017.

“Jewish Threads in the Fabric of International History.” In: International History in Theory and Practice. Edited by Barbara Haider-Wilson, William Godsey, Wolfgang Mueller, pp. 477-500. Vienna: Verlag der Osterreichischen Akademie der Wissenschaften, 2017.

“Dueling Visions of Rebirth: Interwar Palestine versus Soviet Russia,” Journal of Jewish Identities 9, no. 2 (July 2016): 139-157.

“Rethinking Boundaries in the Jewish Diaspora from the FSU.” In: The New Jewish Diaspora: Russian-Speaking Immigrants in the United States, Israel and Germany. Edited by Zvi Gitelman, pp. 77-88. New Brunswick, NJ: Rutgers University Press, 2016.

“Faith Meets Politics and Resources: Reassessing Modern Transnational Jewish Activism.” In: Purchasing Power: The Economics of Modern Jewish History. Edited by Rebecca Kobrin and Adam Teller, pp. 216-237. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2015.

“Liberal Answers to the ‘Jewish Question’: Then and Now.” In: Church and Society in Modern Russia. Edited by Elise Wirtschafter and Manfred Hildermeier, pp. 133-156. Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2015

“East European Jewish Migration: Inside and Outside,” East European Jewish Affairs 44, no. 3 (December 2014): 154-170.

"A Durable Harvest: Reevaluating the Russia-Israel Axis in the Jewish World." In: Bounded Mind and Spirit: Russia and Israel, 1880-2010. Edited by Brian Horowitz and Shai Ginsburg, pp. 109-129. Bloomington, IN: Slavica Publishers, 2013.

“Activism as Engine: Jewish Internationalism, 1880s-1980s.” In: Religious Internationals in the Modern World: Globalization and Faith Communities since 1750, pp. 269-291. Edited by Abigail Green and Vincent Viaene. Basingstoke, UK: Palgrave Macmillan, 2012.

“Crimea 2008: A Lesson about Uses and Misuses of History,” East European Jewish Affairs 39, no. 1 (April 2009): 101-105.

“‘New’ Jews of the Agricultural Kind: A Case of Soviet Interwar Propaganda,” Russian Review 66 (July 2007): 424-50.

“An Unlikely Triangle: Philanthropists, Commissars, and American Statesmanship Meet in Soviet Crimea, 1922-37.” Diplomatic History 27, no. 3 (2003): 353-376.

“Farmers, Philanthropists, and Soviet Authority: Rural Crimea and Southern Ukraine, 1923-1941.” Kritika: Explorations in Russian and Eurasian History 4, no. 4 (Fall 2003): 849-885.

מרצה בכירה. בעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מלמדת היסטוריה חברתית של העת החדשה ומתמחה בחקר היישוב היהודי בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של המדינה. 

מרצה בכירה בחוג לתולדות עם ישראל ויהדות זמננו, בתקופת המקרא.
תפקידים: 

* עורכת כתב העת השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום (בהוצאת המכון למדעי היהדות);

* ראש התכנית האקדמית במסגרת בית הספר לתלמידי חו"ל על שם רוטברג למ"א בתחום: The Bible and the Ancient Near East;

* אחראית אקדמית על תוכנית e-teacher להוראת עברית מקראית ברשת.

* ראש ועדת מקצוע ללימוד התנ"ך בחינוך הממלכתי.

פרופסור יפעת וייס היא פרופסור מן מניין המלמדת בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, עומדת בראש מכון שמעון דובנוב להיסטוריה ותרבות יהודית בלייפציג, וחברת האקדמיה הסאכסונית למדע. כמו כן היא עומדת בראש בית הספר הבינלאומי המשותף לאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת לייפציג ומכון דובנוב שעניינו תרבות יהודית חומרית במאה העשרים באירופה ומעבר לה.יפעת וייס מפרסמת בתחומי ההיסטוריה הגרמנית והמרכז-אירופית, ההיסטוריה היהודית וההיסטוריה הישראלית. מחקרה בשנים האחרונות עוסק בסוגיות של הגירה, אזרחות, לאומיות וריבונות, כמו גם בסוגיות של מרחב ומורשת חומרית, היסטוריה השוואתית והיסטוריה של השפעה והעברת ידע.

בשנים 2011-2008 עמדה בראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנים
2007-2001  עמדה בראש מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו באוניברסיטת חיפה. כמו כן שימשה חברת הנהלת מרכז מצוינות "דעת המקום – המרכז לחקר תרבויות מקום בעולם היהודי בעידן המודרני". וייס כיהנה כעמיתה במרכז המחקר הבינלאומי ללימודי התרבות בווינה (2003), במכון דובנוב בליפציג (2004), במכון למחקר חברתי בהמבורג (2006-2005), במכון רימרק להיסטוריה אירופית מודרנית באוניברסיטת ניו-יורק (2007), במכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם (2008-2007), במכון אירופה בסטנפורד (2013), במכון למדעי האדם בווינה (2014-2015), בקולג' ההיסטורי במינכן (2017) ובמכון הישראלי ללימודים מתקדמים בירושלים (2023-2024). היא שימשה בעבר חברה בוועדה המדעית של הוצאת זלמן שז"ר, ובוועדה המדעית של הוצאת מאגנס. היא כיהנה כחברה בהנהלת מכון ליאו בק, וכן שימשה בוועדה המדעית המלווה של מספר מכונים וביניהם: מכון מינרבה להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל-אביב, מרכז מינרבה קבנר להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית, מכון שמעון דובנוב להיסטוריה ותרבות יהודית בליפציג ומכון שמעון ויזנטל הוינאי ללימודי השואה.

כיום היא משמשת בין השאר חברה במערכת המדעית של כתב העת יד ושם קובץ מחקרים, חברת הוועדה המדעית המלווה של  מרכז ליאוניד נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה ושל מכון לייבניץ לספרות בברלין וחברת הוועד המנהל של המוזיאון היהודי בברלין ושל אוניברסיטת וינה.

בשנת 2012 זכתה פרופ' יפעת וייס בפרס הרקטור על הצטיינות במחקר ובהוראה ובאותה שנה אף בפרס ע"ש חנה ארנדט לחשיבה פוליטית שניתן על ידי קרן היינריך בל וסנאט העיר ברמן שבגרמניה. בשנת 2015 זכה ספרה נסיעה ונסיעה מדומה: לאה גולדברג בגרמניה 1933-1930 בפרס פולונסקי למקוריות וחדשנות במדעי הרוח.

רשימת פרסומים נבחרים:

י' וייס, אתניות ואזרחות. יהודי גרמניה ויהודי פולין, 1940-1933, סדרת ספרי המרכז להיסטוריה גרמנית על שם ר' קבנר, ירושלים: הוצאת מאגנס 2000.

י' וייס וגלעד מרגלית (עורכים), זיכרון ושכחה: גרמניה והשואה, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד 2005.

י' וייס, ואדי סאליב: הנוכח והנפקד, ירושלים ותל-אביב: מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.

י' וייס וגדעון טיקוצקי (עורכים), נערות עבריות. מכתבי לאה גולדברג מן הפרובינציה 1935-1923, תל אביב: ספרית פועלים, 2009

י' וייס, נסיעה ונסיעה מדומה: לאה גולדברג בגרמניה 1930-1933, ירושלים: הוצאת זלמן שז"ר 2014. 

פרופ' חכם עוסק בתולדות היהודים בימי הבית השני, המשנה והתלמוד. עיקר עיסוקו הוא בתולדות יהדות הגולה בתקופה זו. לאחרונה יצאו לאור שני כרכים של אוסף הפפירוסים היהודים (Corpus Papyrorum Judaicarum) בעריכתו יחד עם פרופ' טל אילן.

פרסומים נחברים

"מהדר לקלון: על חורבנה של יהדות מצרים בספרות חז"ל", תרביץ עב (תשס"ג), עמ' 488-463

"רבן שמעון בן גמליאל בביתר", תרביץ עד (תשסה), עמ' 564-547

The Letter of Aristeas: A New Exodus Story?’, Journal for the Study of Judaism in the Persian, Hellenistic and Roman Period 36 (2005), pp. 1-20

‘Bigthan and Teresh and the Reason Gentiles Hate Jews’, Vetus Testamentum 62 (2012), pp. 318-356

ד"ר יעל לוי היא מרצה בכירה במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ומלמדת בתכנית ליידיש. מחקריה מתמקדים בהיסטוריה תרבותית וחברתית של דוברי יידיש במאות התשע-עשרה והעשרים, הגירה יהודית, עיתונות יידיש בארצות הברית וספרות יידיש מודרנית. מחקריה משלבים היסטוריה, ספרות וחקר הרגשות. 

לצד המחקר היא עוסקת בתרגום משירת יידיש לעברית. ספרה הראשון, הנשמה שיש לחומרים (עירובין, 2022), מביא בפני קוראי העברית מבחר משירתה של משוררת היידיש דבורה פוגל (1942-1900) במהדורה דו-לשונית. ספרה השני, מן המרתף אל הקומה העליונה (מאגנס, 2024), מתחקה אחר מסעה של האות העברית אל מעבר לאוקיינוס בעקבות ההגירה היהודית ההמונית ומספר את סיפור צמיחתה של העיתונות בעברית וביידיש בארצות הברית בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה. מחקרה הנוכחי עוסק בהיסטוריה מרחבית של מהגרים דוברי יידיש בארצות-הברית.

ד"ר אביגיל מנקין-במברגר חוקרת היסטוריה חברתית ותרבותית של יהודים בשלהי העת העתיקה ומאגיה עתיקה. את עבודת הדוקטורט כתבה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן הייתה עמיתה בתוכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית. ספרה הראשון, " סדר מזיקין: משפט ומאגיה בספרות חז"ל ובקערות ההשבעה הבבליות" (יד בן-צבי, 2024) עוסק בקשר שבין משפט ומאגיה ביהדות שלהי העת העתיקה: מצד אחד, הטקסים המאגיים היהודיים רוויים בשפה משפטית ובלשון שטרות, ומנגד, מונחים הלכתיים מספרות חז"ל טעונים לא פעם במשמעויות מאגיות. מנקין-במברגר טוענת כי שבירת המחיצות בין מאגיה למשפט יכולה להביא להבנה מורכבת ועשירה יותר של החברה היהודית העתיקה – החל בהבנה מקומית של מושגי יסוד כמו שבועה, נדר ושטר; דרך הבנה של מבנים חברתיים כמו המשפחה, הקהילה וההנהגה הרבנית; וכלה בחשיבה רחבה יותר על המבנה המרובד של החברה היהודית בבבל. בימים אלו אביגיל עוסקת בפרויקט מחקר הנוגע בשימוש במקורות המאגיים כמקור ללימוד היסטוריה חברתית של יהודים בשלהי העת העתיקה. במחקרה הנוכחי היא בוחנת את חיי היומיום של יהודים בבבל, היחס בין קבוצות יהודיות לקבוצות לא יהודיות, וכן סמכות רבנית וקיומן של אליטות שאינן רבניות. ד"ר מנקין-במברגר פרסמה מאמרים הנוגעים  באספקטים שונים של יהדות שלהי העת העתיקה, ומאגיה יהודית ודמונולוגיה.

הרצאות ברשת

https://www.youtube.com/watch?v=AhX480JeD24&t=8s

 

https://www.youtube.com/watch?v=gPx548ihoE0&t=4s

 

https://www.youtube.com/watch?v=C-G334CAYho&t=1035s

 

https://www.youtube.com/watch?v=YmaqU8vmmNk&t=1563s

 

https://www.youtube.com/watch?v=gAmiEfhXIl8&t=2536s

 

https://www.youtube.com/watch?v=_JaRWaQGJ_E&t=61s

 

https://www.youtube.com/watch?v=J2lxfJYS_bg&t=118s

 

https://www.youtube.com/watch?v=KKXmC5aZ2X0&t=5s

 

למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובה קיבלה את תואר הדוקטור שלה (1998-2003) בהצטיינות יתרה. היא שימשה כעמית פוסט דוקטורט ע"ש מקס פלנק באוניברסיטה החופשית של ברלין, עמית פוסט דוקטורט בבית הספר לתאוריה וביקורת באוניברסיטת קורנל ועמית פוסט דוקטורט של סכוליון, במרכז סכוליון, המרכז הבינתחומי ללימודי יהדות באוניברסיטה העברית. היא אף הייתה חברה בכירה בקבוצת סכוליון על "ידע וכאב", 2007-2010. כיום היא פרופסור חבר במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ובבית הספר להיסטוריה, וכן במחלקה ללימודים רומניים ולטינו-אמריקניים, שהיא עומדת בראשה. היא מנהלת התכנית ללימודים איטלקיים וכמו כן היא המנהלת של המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון. היא כתבה את הספר רזיסטנצה או שואה, זיכרון הגירוש וההשמדה באיטליה 1945 - 1985 , יורשלים: מגנס 2010 (בעברית) ואת הספר L'eclisse dell'antifascismo. Resistenza, questione ebraica e cultura politica in Italia 1943-1989  (בהוצאת לטרצה 2015), שעליו קיבלה את פרס פולונסקי 2016 על מקוריות וחידוש במדעי הרוח. היא פרסמה מאמרים על ההיסטוריה של יהדות איטליה, על ספרות השואה ולימודי השואה, על זיכרון ובניית זהות לאומית במערב אירופה, ועל נושאי מגדר. תחומי המחקר שלה כוללים היסטוריה אירופאית מודרנית, היסטוריה של יהדות זמננו, ספרות השואה ולימודי השואה, היסטוריה איטלקית מודרנית ובת זמננו והיסטוריה של יהודי איטליה. היא חברה במערכת כתב-העת "איטליה - על ההיסטוריה והספרות של יהדות איטליה" ובמערכת של ה"Rassegna Mensile di Israel". מבין מאמריה: "Primo Levi, Robert Antelme and the Body of the Muselman", Partial Answers 7/2 (יוני 2009): 243-259; "The new grammar of the Otherness: Europe, the Shoah and the Jews", Jewish History, 24,2, 2010; "Il corpo della politica e la politica del corpo. La Shoah, le donne e la scrittura in Italia", Quaderni Storici, 2, 2012.

שני המחקרים בהם היא עוסקת הם: "המושג 'מוות': ניתוח פילוסופי ואנתרופולוגי של המושג 'מוות' וההיסטוריה של השואה" ו- "חוטים של אנטישמיות: מוות, קורבנות, וזכרון. אירופה 1985-2010". היא זכתה במספר פרסים, ביניהם: פרס ע"ש בן ציון דינור להצטיינות אקדמית במחקר על היסטוריה יהודית; פרס ע"ש קורינלדי עבור פוסט דוקטורט על יהדות איטליה; פרס בינלאומי על הצטיינות אקדמית ע"ש אפרים א. אורבך, מטעם קרן הזכרון לתרבות יהודית (Memorial Foundation for Jewish Culture), ניו יורק; מלגת פוסט דוקטורט לעמית ע"ש ורבורג; מלגת פרופסור אורח ע"ש ויטרבי במרכז ללימודי היהדות הים-תיכוניים (Center for Mediterranean Jewish Studies) באוניברסיטת UCLA. פרופ' מנואלה קונסוני היא ראשת קתדרת ״אדם ופלה סטארקוף״, בלימודי השואה.

תחומי המחקר שלה כיום הם: היסטוריה תרבותית, היסטוריה חברתית, היסטוריה אינטלקטואלית והיסטוריה פוליטית.

תחומי ההוראה שלה הם: היסטוריה פוליטית וחברתית של אירופה המודרנית והעכשווית; לימודי הזיכרון; היסטוריה של יהדות איטליה; ספרות השואה ולימודי השואה; היסטוריה של האנטישמיות.

פרופ' מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו.

פרופ' רבהון חוקר את הדמוגרפיה של היהודים משלהי המאה התשעה-עשרה ועד היום במיוחד בארה"ב ובישראל. הנושאים העיקריים עליהם כתב הם הגירה (בינלאומית ופנימית), המשפחה היהודית, זהות יהודית, יחסי ישראל-תפוצה, ואנטישמיות.

בעבר שימש כראש מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, ראש תוכנית רביבים, וראש המכון ליהדות זמננו.

פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ומנהל מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל באוניברסיטה העברית.

נושאי המחקר שלו כוללים תולדות הציונות והלאומיות היהודית המודרנית עם הדגש על היבטים רעיוניים ומדיניים ועל ההקשרים המזרח-אירופי והמרכז-אירופי; תולדות יהודי אוסטרו-הונגריה, עם הדגש על מקום היהודים בסכסוכים הלאומיים במרכז אירופה ומזרחה בעידן המודרני; תולדות יהודי ברית המועצות וההגירה הפוסט-סובייטית. ספרו בין פראג לירושלים: ציוני פראג ורעיון המדינה הדו-לאומית בארץ-ישראל (ירושלים: מרכז שזר, 2010) זכה בפרס ע"ש ראובן הכט לספר הטוב ביותר בתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל לשנת 2011. ב-2013 הופיע ספר זה בגרסתו הגרמנית בהוצאת Vandenhoeck & Ruprecht, Göttingen. מאמרים מפרי עטו של פרופ' שומסקי הופיעו בכתבי העת המובילים בעולם בלימודי היהדות, בהם ציון, AJS Review, Jewish History, Jewish Social Studies , ו-The Jewish Quarterly Review, וכן בכתב עת מרכזי בעולם ללימודי מזרח אירופה The Russian Review.

ספרו האחרון, Beyond the Nation-State: The Zionist Political Imagination from Pinsker to Ben-Gurion , הופיע ב-2018 בהוצאת אוניברסיטת ייל, ומאז זכה בציון לשבח מטעם פרס יונתן שפירא של האגודה ללימודי ישראל לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל לשנת 2019, ובציון לשבח מטעם הרבעון Ab Imperio למחקר הטוב ביותר בהיסטוריה אימפריאלית חדשה לשנת 2019. 

מלמד קורסים בתולדות הלאומיות היהודית המודרנית לגווניה, בתולדות הרעיון המדיני הציוני, בהיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית של יהודי פראג בעת החדשה המוקדמת ובתקופה המודרנית, בפרקי יסוד בתהליך האמנציפציה והאקולטורציה של יהודי אירופה המודרנית, וכן בסוגיות אזרחיות, אתניות ופוליטיות בתולדות החברה הישראלית. בעבר היה מלגאי מנדל בסכוליון – מרכז רב תחומי במדעי היהדות (כיום מרכז רב תחומי במדעי הרוח והיהדות) באוניברסיטה העברית (2006- 2009), וחוקר אורח באוניברסיטת פנסילבניה (2011/12), אוניברסיטת לייפציג (קיץ 2014) ואוניברסיטת מינכן (פברואר 2015). בשנים 2012- 2015 כיהן כמנהל מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל באוניברסיטה העברית, ובאחרונה חזר למלא תפקיד זה. מאז 2008 זכה בשלושה מענקי המחקר האישיים של הקרן הלאומית למדע (ISF).

שעות פעילות:

יום א' - 11:30 - 14:30.
ב' -ה' - 10:00 - 13:00.
מחוץ לשעות הפעילות: בתיאום מראש

טלפון 02-5881388

irisn@savion.huji.ac.il

מֻעַלַּק (חצי-קולמוס), הכתב העברי הרהוט בקהילות המגרב והמזרח: היסטוריה, תרבות, זהות. בהנחיית פרופ' מרים פרנקל ופרופ' אסתר שלי ניומן.

המחקר עוסק בכתב העברי הרהוט של יהודי המגרב והמזרח אשר כונה על ידי ראשוני כותביו בשם מֻעַלַּק (ולימים, חצי-קולמוס, כתיבה ספרדית רהוטה, כתיבה מגרבית). זאת בהיבטים של היסטוריה, תרבות וזהות, מראשית התגבשותו בחברת הגניזה במאה ה-11, דרך התבססותו ככתב הבכיר והמרכזי בימי הביניים, ועד לדעיכתו ולמאמצים הנעשים כיום בקרב שרידי כותביו וצאצאיהם לשמרו ולהצילו משקיעה בתהומות הנשייה.

במחקר אפנה לראשונה זרקור אל ההשלכות של הבחירה בכתב הרהוט האשכנזי ככתב שיונהג בארץ על יהודי ארצות האסלאם, ויועלו סוגיות מהותיות הנוגעות בבניית זהות, הבניה חברתית, הדרה תרבותית ושימור תרבות המזרח אל מול שימור תרבות אשכנז.

מחקר זה, כהמשך לעבודת המ"א אשר כתבתי בנושא, מבקש להעמיק ולבחון את תפקודיו הייחודיים של כתב המֻעַלַּק כפרקטיקה תרבותית, חברתית ותקשורתית וכן לאתר, לתעד ולפענח ז'אנרים זעירים ייחודיים אשר בוצעו באמצעותו, ביניהם: חתימות מסולסלות, הקדשות, כיתובי בעלות, קמעות, ניסיונות קולמוס, השבעות קולמוס ואף קללות...

עיתונות ומחתרת: תפיסת היישוב היהודי את המחתרות ופעולותיהן בשנים 1948-1939 בראי העיתונות.

בהנחיית ד"ר דימיטרי שומסקי.

נושא העבודה:

יהודי תוניסיה ומצב יהודי אירופה בשנות השלושים בראי העיתונות התוניסאית.
בהדרכתם של פרופסור חיים סעדון וד"ר עמוס גולדברג.

רקע למחקר:

בתחילת המאה העשרים  מנתה האוכלוסייה היהודית בתוניסיה כ-24 אלף נפשות בכ-50 קהילות מפוזרות ברחבי המדינה. ערב מלחמת העולם השנייה הוכפל מספר היהודים וטיפס ליותר מ- 60 אלף. הקהילה היהודית בתוניסיה הייתה קהילה מסורתית בעיקרה. תחת משטר החסות הצרפתי שהחל ב 1881, זכו היהודים אט אט להרחבת הקריטריונים לקבלת אזרחות צרפתית והחלו לטפס בסולם המעמדי הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. היהודים בתוניסיה נטו לגור באזורים מופרדים מיתר האוכלוסייה ובכך שמרו על ייחודם ועל מנהגיהם, אך עם חדירת התרבות הצרפתית, היהודים החלו לעבור תהליך אקולטורציה. בתקופה של בין שתי מלחמות העולם פרחה הקהילה היהודית ושגשגה. הביטוי לכך היה בכל תחומי החיים לרבות" מעמד משפטי, ארגון קהילה, חיי הכלכלה, חיי הרוח, פעילות תרבותית ופעילות ציבורית הן בחברה היהודית והן בחברה הכללית.

העיתונות היהודית בתוניסיה, שהייתה ביטוי לתהליכים אלה, הייתה עשירה ומגוונת מבחינה אידיאולוגית ופוליטית. מוכרים לפחות 141 כתבי עת ועיתונים יהודיים שיצאו לאור משנת 1878 ועד 1967, מתוכם 48 בשפה הצרפתית.  בחרתי להתמקד בשני עיתונים יהודיים בצרפתית שפורסמו במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה העשרים. עיתונים אלה מחולקים לזרמים אחדים שאיתם היו מזוהים בעלי העיתונים. מטרתי היא למיין ולאפיין כיצד כל זרם התמודד עם מצבם המדרדר של היהודים באירופה, באיזו דרך הזרמים השונים בחרו להתמודד אם בכלל. 

משלחת הקניות בקלן 1965-1953. בהנחיית פרופ' יפעת וייס וד"ר שרון ליבנה.

שנותיה של גרמניה הנאצית והשמדת יהודי אירופה הכתיבו את אופי הקשר בין מדינת ישראל, שראתה עצמה כנציגת העם היהודי, לבין הרפובליקה הפדרלית הגרמנית, שראתה עצמה ממשיכתה של האומה הגרמנית. למן הקמת שתי המדינות ועד מחצית שנות החמישים התעצב הקשר סביב חרם תרבותי ופוליטי ישראלי על גרמניה יורשת הרייך השלישי – מחד, וסביב יצירת מגע תועלתני – מנגד, ששיאו בחתימת הסכם השילומים בספטמבר 1952. עבודת המחקר תעסוק במשלחת הקניות לקלן, הגוף המבצע הישראלי שנשלח לגרמניה למימוש השילומים בשנים 1953 – 1965 בטרם התקיימו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. על אף היותה של המשלחת גוף מסחרי, נוספו לשורותיה יועצים מדיניים מטעם משרד החוץ. מרבית חברי המשלחת, כמו גם ראש המשלחת, פליקס אליעזר שנער, היו ילידי מרכז אירופה דוברי גרמנית שפת אם. המחקר יבחן את פעילות המשלחת מתוך מגוון היבטים: מעורבותה במגעים המוקדמים בין ישראל וגרמניה ביחס לסוגיות מדיניות וביטחוניות; הקשר שרקמו השליחים הישראליים עם אישים מרחבי הקשת הפוליטית הגרמנית; יחס המשלחת הישראלית אל התפוצה היהודית בגרמניה; וכן נזילות הזהויות יהודית – גרמנית-ישראלית של הדיפלומטים הישראליים בעת שירותם את האינטרס הישראלי בגרמניה, ארץ בה נולדו והתחנכו. מתוקף היותה של המשלחת נציגות ישראלית רשמית בגרמניה, החיבור ידגיש את מקומה בעיצוב המגעים המוקדמים בין שתי המדינות. באופן זה המחקר יבקש להרחיב את הידע אודות יחסי ישראל גרמניה המוקדמים לפני היחסים הדיפלומטיים בפרט ואת הידע אודות ערוצי התקשורת בין מדינות שאינן מנהלות יחסים דיפלומטיים ככלל. כמו כן, המחקר ישאף להוות כלי באמצעותו ניתן יהיה לכתוב היסטוריה דיפלומטית לא רק בראי במדיניות חוץ וניתוח מוסדות דיפלומטיים אלא גם באמצעות היבטים של היסטוריה תרבותית.

'חלונות הבית הזה יהיו אפוא פתוחים לארבע רוחות השמים': האוניברסיטה העברית במרחב (1925-1948). בהנחיית פרופ' יפעת וייס.

תקציר המחקר:

נדמה כי הכתיבה הקיימת על האוניברסיטה העברית לקחה כמובן מאליו את עובדת היותה  סוכן מערבי בסביבה מזרחית. עובדה 'טבעית' נוספת שכזו, היא שעם הקמתה, ב-1925, מילאה האוניברסיטה תפקיד לאומי, כסוכנת של בניין אומה בעידן קדם מדינתי, ובעת ובעונה אחת גילמה חתירה נטולת פניות לייצור ידע אוניברסלי.

מחקרי מבקש לעמוד על שני המתחים הללו: בין מערב למזרח ובין האוניברסלי לפרטיקולרי בפועלה של האוניברסיטה העברית לפני 1948. עיקר עניינו של המחקר אינו בהגות או בהיסטוריה אינטלקטואלית, כי אם בהיסטוריה מרחבית של האוניברסיטה העברית, תוך דגש על תפקידה המעשי כסוכנת של בניין אומה. המחקר מתעתד להתבונן בשלושה מרחבים שונים: ה"מרחב הקטן", הוא מרחב ההשפעה של האוניברסיטה על סביבתה המיידית,  ובמסגרתו יייבחנו הפרקטיקות בהן נקט המוסד כסוכן של התיישבות ובאופן בו שרטט ועיצב גבולות שונים של הכלה והדרה; המרחב המזרח תיכוני, במסגרתו יבחנו קשריה של האוניברסיטה עם מוסדות אחרים להשכלה גבוהה באיזור; והמרחב האימפריאלי, במסגרתו ייבחן תפקידה של האוניברסיטה כסוכנת של בניין אומה בהשוואה למוסדות אחרים בתוך המרחב הבריטי-אימפריאלי, מתוך כוונה להעמיד למבחן את ייחודיותה של האוניברסיטה העברית בזמן ובהקשר בו פעלה. 

פעילותם של ארגונים יהודים אמריקאים בקרב מהגרים מחוץ לארצות הברית 1921 - 1929. בהנחיית פרופ' אלי לדרהנדלר.

העבודה עוסקת במעורבותם של ארגונים יהודים אמריקאים בפעילות למען מהגרים יהודים מחוץ לארצות הברית בשנים 1921 – 1929. המחקר, מאפשר לבחון את תגובתה של יהדות ארצות הברית, לקשיים והאתגרים שהציבו שעריה הסגורים של ארצם בפני המהגרים היהודים, ולהשוות בין פעילותם של הארגונים בקרב המהגרים לארץ ישראל לעומת יעדי הגירה אחרים.

 מורשת מוכחשת: לתולדות אוספי ספרים גרמניים-יהודיים ובניית אומה בצ'כוסלובקיה, 1918-1948. בהנחיית פרופ' יפעת וייס.

My dissertation seeks to be first and foremost a story of a socio-political life of books. It intends to offer a history of German-Jewish book collections in Czechoslovakia - a country which emerged from the fall of the Austro-Hungarian Empire, and in the course of the following three decades experienced the rise of the First and Second Republic, the Nazi occupation and the post-war recreation as an ethnically homogenous nation-state. It seeks to examine the specific conditions in which the German-Jewish book collections were established and subsequently developed in the three aforementioned periods, and to illuminate main factors that stimulated their movement within the Czechoslovak state, the Central and Eastern Europe, and eventually also outside the European borders. Furthermore, while providing a history of book collections, it aims also to shed some light on the history of Czechoslovakia, and specifically on various nation-building processes that created the socio-political framework in which the German-Jewish heritage unfolded in the period of 1918-1948. As it demonstrates, that framework influenced directly not only the examined book collections, but also the political making of national belonging out of great variety of identifications - local, linguistic, religious, ethnic - that one may see in the discussed areas. I believe that the proposed double-perspective will contribute to a more nuanced understanding of the complex and intertwined relations between the German-Jewish heritage and the Czech nation-building in the first half of the XX century.

פולמוסים על השפה העברית בעיתונות היהודית 1860-1920. בהנחיית פרופ' ירחמיאל כהן וד"ר איה אלידע.

המחקר שלי עוסק בפולמוסים על השפה העברית בעיתונות היהודית 1860-1920, בהנחיית פרופ' ירחמיאל כהן וד"ר איה אלידע.

סימון היהודים בתקופת השואה. בהנחיית ד"ר יעל אורביטו-נידם וד"ר עמוס גולדברג.

תיאור המחקר:

התקנות בדבר סימון היהודים התקיימו בתקופת השואה במרבית הארצות שהיו תחת שלטון נאצי, במזרח אירופה ובמערבה. בעוד האדם עוטה על עצמו סממנים חיצוניים מבחירה, הסימון הכפוי יוצר הבחנה מיידית בניגוד לרצונו של האדם, ולעתים קרובות גם בניגוד לטובתו, עד שהוא מסכן את הביטחון האישי שלו במרחב הציבורי, או יוצר תחושת חוסר ביטחון וזרות. מעצם טבעו ומטרתו מבדיל הסימון בצורה ברורה בין יהודים ולא-יהודים, ובכך יוצר מאזן יחסים שונה בקרב חברות שהתקיימו עד אז זו לצד זו. ניתן לומר כי הסימון יצר מעין "גטו חברתי" במקומות השונים.

ניתן להניח כי התגובות (היהודיות והלא-יהודיות) לסימון היו מושפעות במידה רבה ממצבם החברתי של היהודים כציבור וכן כיחידים בחברה הסובבת. הבדלים כאלו יכולים לבוא לידי ביטוי בהשוואה בין יהודים בני שכבות חברתיות שונות באוכלוסייה, בין בני כפרים ועיירות ובני הערים, ובין יהודים בני ארצות שונות. כמו כן, ניתן להניח כי גורם הזמן מהווה גם הוא מוקד להשוואה בין תגובות שונות של יהודים, שכן יחסם לשלטון הנאצי ולחברה הסובבת אותם עברו גם הם תמורות בין תקופת הגזירות, תקופת הגטו (במקומות שבהם התקיימו גטאות), ותקופת ההשמדה. את יחסם של היהודים לסימון אבקש לבחון באמצעות יומנים בני התקופה ותעודות מתוכה, במבט השוואתי על המקומות השונים בהם סומנו היהודים.

אני יליד 1930 שהועלה ארצה על ידי הוריו בשנת 1933; אני חי בירושלים מאז 1940, מרצה במכון ליהדות זמננו החל בשנת 1967, היסטוריון, מיסד וראש המדור ליהדות אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל.  

מחקרַי התיחסו לכמה מהבעיות המרכזיות בהיסטוריה היהודית בדורות האחרונים ובזמננו.

הלגיטימציה להיות שונה אך במעמד שווה בקרב חברות הרוב: הסוגיות הבולטות, בהן משתקפות העמדות של חברות הרוב בנושא זה הן, בין השאר, ההגירה והנכונות לקבלה, החינוך הכללי ומעמד החנוך הפרטי. לכך מכוונים ספרַי על ההגירה, על ההתישבות החקלאית ועל החינוך בארגנטינה. מחקרִי ההשוואתי על תולדות היהודים באמריקה הלטינית, קנדה, וארצות הברית, מראשיתם ועד להקמת מדינת ישראל, עוסק גם כן בסוגיות אלה, כמו גם באחרות.  

ההתארגנות היהודית בתפוצות בתנאים של חברת מיעוט וולונטארית, וגבולות הסמכות שלה: הסוגיות הבולטות בתחום יסודי זה הן תהליכי ההיווצרות של הארגונים, הדינמיקה הפוליטית והאישית בהם, וגבולות יכולתם לגייס את הציבור גם למשימות המחייבות קבלת מרות והכוונה. מחקרִי על  מעמדה החברתי ודמותה הארגונית של יהדות ארגנטינה, וכן ספרי על "הטמאים" ועמידת יהדות ארגנטינה מול הסחר בנשים, עוסקים בסוגיות אלה. לכאן גם שייך נסיוני לאמוד את עצמת "האנרגיה הציבורית" בקהילות שונות באמל"ט בהשוואה לארה"ב.                    

ההצלה בתקופת השואה: נקודת המוצא למחקרַי בתחום זה היתה שאלת יחסה של ספרד של פרנקו ליהודים בשעה שהם נרדפו והושמדו בידי גרמניה הנאצית, בה תמך פרנקו וייחל לנצחונה. יחסיהן של מדינות אמריקה הלטינית – ארגנטינה, מכסיקו, פרו, בוליביה, הרפובליקה הדומיניקנית, קוסטה ריקה – נושאי מחקרַי האחרים בתחום זה, באו בעקבותיו. בכולם נבדקה שאלת גבולות יכולתן של כל אחת מהמדינות להציל יהודים ומידת ניצולן אפשרויות אלה. הגישה הבסיסית היתה נסיבות מפגשם של שבילי ההיסטוריה שלהם ושל ההיסטוריה היהודית בתקופת העידן הנאצי. בבדיקה מחודשת ומורחבת ביחס לתולדותינו ולתולדות ספרד אני עוסק גם עתה.          

תחום מחקר: זרמים ותנועות בקרב יהודי מזרח אירופה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה.
תחום מחקר נוכחי: המפגש בין ציונות למשיחיות.

ספרים (מבחר)

*  ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר, הוצאת מגנס, ירושלים תשמ"ב

*  יחיד בדורו – הגאון מווילנה דמות ודימוי, מרכז שזר, ירושלים תשנ"ח

* בעל השם,  הבעש"ט – מאגיה מיסטיקה, הנהגה, מרכז שזר, ירושלים תש"ס

*  בעל התניא – רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד, מרכז שזר, ירושלים תשע"ב

תפקידים

* יו"ר מערכת הפרסומים של מרכז שזר לתולדות העם היהודי, החל משנת 2009

* חבר מערכת "ציון", רבעון לחקר תולדות ישראל, החברה  ההיסטורית הישראלית, 2002 – 2007

* ראש מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2002 – 2006

* ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2000 – 2001

* ראש התוכנית הרב תחומית, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1996 – 1999

* ראש בית הספר לתלמידים מחו"ל, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1989 – 1993

פרסים

* פרס רמת גן לחכמת ישראל לשנת תשמ"ב על הספר –  ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר

* פרס ויז'ניצר של המכון למדעי היהדות לשנת תש"ס על הספר – בעל השם, הבעש"ט – מאגיה,

  מיסטיקה , הנהגה

* פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תשע"א על מפעל חיים

* פרס שזר לחקר תולדות ישראל לשנת תשע"ב על הספר – בעל התניא, ר' שניאור זלמן מלאדי  

   וראשיתה של חסידות חב"ד 

נושאי מחקר עיקריים:

היסטוריה של ישראל וארצו ושל "הסהר הפורה" במאות ט'-ד' לפסה"נ; אפיגרפיה שמית קדומה; היסטוריה צבאית של המזרח הקרוב הקדום.

 ספרים:

The Ancient Arabs: Nomads on the Borders of the Fertile Crescent, 9^th-5^th Centuries BC, 1982

כעיר נצורה: המצור וגילויו במזרח הקדום, תשנ"ז

(With J. Naveh) Aramaic Ostraca of the Fourth Century BC from Idumaea, 1996

The City Besieged: Siege and Its Manifestations in the Ancient Near East, 2009

יהודי מזרח אירופה במאה ה-20; תנועת הפועלים היהודית בפולין; יהודי פולין בתקופת השואה ואחריה; מחנות הריכוז הנאצים; היסטוריוגרפיה של השואה והג'נוסייד.

פרסים: פרס ע"ש שמואל זיגלבוים בחקר תולדות תנועת הפועלים היהודית בפולין; פרס הזיכרון ע"ש משה בוכמן;  פרס יד ושם למחקר פורץ דרך בתולדות השואה ע"ש משפחת שוורצבאום; Finalist,   2010 National Jewish Book Award

פרסומים נבחרים:

For our Freedom and Yours, The Jewish Labor Bund in Poland, 1939-1949, (London and Portland: Valentine Mitchell, 2003)

En Direct du Ghetto. La presse clandestine juive dans le ghetto de Varsovie, (Paris: Editions du Cerf, 2005)

The Death Marches, The Final Phase of Nazi Genocide, (Cambridge Mass. and London: Harvard University Press, 2011)

(עורך), היסטוריה מתנגשת וקיום משותף, פרספקטיבות חדשות על המפגש היהודי-פולני, ירושלים: מאגנס, 2014

“Holocaust scholarship: toward a post-uniqueness era”, Journal of Genocide Research, vol. 17 no. 1 (2015), pp. 21-43

פרופ' בן-ששון כיהן בתפקידי רקטור האוניברסיטה העברית, כסגן דיקן הפקולטה למדעי הרוח ונשיא האוניברסיטה העברית. בשנים 2012 עד 2015 שימש פרופ' בן-ששון יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל (ור"ה). בנוסף, פרופ' בן-ששון כיהן כחבר כנסת ושימש יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

פרופ' בן-ששון הוא חוקר במחלקה להיסטוריה של עם ישראל בפקולטה למדעי הרוח. כהיסטוריון של המורשת היהודית בעולם האסלאם, הוא כתב ספרים ומאמרי מחקר במגוון של נושאים, כולל הקהילות היהודיות בארצות מוסלמיות, יחסי דת וכלכלה, וכן משפט ורוחניות כמקורות סמכות בחברה המזרחית של ימי הביניים. הוא גם מתמחה בחקר הרמב"ם, בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית, בספרות השו"ת והכתבים של תקופת הגאונים, בחקר הגניזה, וכן בעבודותיו ומנהיגותו של ר' סעדיה גאון.

בהיותו עורך לשעבר וחבר מערכת במגוון רחב של פרסומים מחקריים, שימש פרופ' בן-ששון כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות, כסגן נשיא קרן הזיכרון לתרבות יהודית וכיו"ר מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, וכן הוא נמנה עם חברי מועצת  יד ושם. בשנת 2016 נבחר לחבר באקדמיה האירופית למדע ואומנות.

רשימת פרסים:

1978-1979         Research Grant of the Ministry for Education and Culture;

                        Center for Integration of the Heritage of Oriental Jewry

1980                 The HebrewUniv., Research Fellows' Prize

1980-1981         Moritz and Scharlota Warburg Prize

1982-1983         Memorial Foundation for Jewish Culture (Doctoral Scholarship)

1983-1984         Rothschild Fellowship

1985-1988         Alon Fund of the Israeli Council for Higher Education

1996/7              Feher Prize for Jewish History, and

1996/7              The Ben-Zvi Prize for the Study of Jewish Heritage.

2010                 Honorary doctoral degree from The Jewish Theological Seminary

קישור לYouTube :

ערוץ היוטיוב של האוניברסיטה משופע בנאומים של פרופ' בן-ששון משלל אירועים: חבר הנאמנים, טקסי מלגות וימי עיון.

קישור לערוץ

הרצאה: פרופ' בן-ששון- המהפכה האינטלקטואלית היהודית במאה ה10 - לצפייה לחץ.

תחומי מחקר: תולדות ארץ-ישראל ויישובה היהודי ונושאים בהיסטוריה יהודית מודרנית ובתולדות התרבות היהודית (חקר האוטונומיה היהודית; תולדות תנועת ההשכלה היהודית; ראשית תנועת החסידות, צמיחתה של תרבות יהודית מודרנית במזרח אירופה, ראשית הספרות המודרנית בעברית וביידיש  והופעתה של האורתודוקסיה). פרסם כמה עבודות על הכתיבה ההיסטורית בחברה החרדית וטבע את המושג "היסטוריוגרפיה אורתודוכסית".

 תפקידים שמילא: ראש החוג בשנים 1996-1999, יו"ר החברה ההיסטורית הישראלית בשנים 2015-2006; דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים (2010-2006). בקיץ 2016 התקבל כחבר האקדמיה הלאומית למדעים.

פרסים: זכה בשנת 2008 בפרס  מפעל הפיס למדעים ומחקר ע"ש לנדאו בתחום: היסטוריה של ארץ ישראל

 יליד תל אביב, גדל בגבעתיים, והיה מדריך בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת". שירת בנח"ל בצה"ל וחי תקופה קצרה בקיבוץ ארז שעל גבול רצועת עזה. בשנות השישים החל את לימודיו בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובחוג להיסטוריה כללית  באוניברסיטה העברית בירושלים. שם עבודת הדוקטור שלו שהוגשה בתשמ"א (1980)הוא: "הלא-יהודים וחברתם בספרות עברית ויידיש במזרח אירופה בין השנים 1856-1914".

היה מחלוצי סגל האוניברסיטה הפתוחה ומכותבי הקורסים במדעי היהדות בה. במקביל  נמנה עם ראשוני החוקרים שפעלו ביד יצחק בן צבי בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת. הוא אחד  ממייסדי כתב העת "קתדרה", רבעון לחקר תולדות ארץ ישראל ויישובה (1976)  ופעל כאחד מעורכיו משך שנים רבות..מיוזמי ועורכי "ספר העלייה הראשונה" (1982) ואחד משלושת עורכי "ספר העלייה השנייה" (1997). פעל מאז שנות השבעים של המאה שעברה בוועדות לתוכניות הלימודים בהיסטוריה בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. עמד בראש "וועדת ברטל" שכתבה את תכנית הלימודים לחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי (בין השנים 2003-1995) – תכנית המשמשת עד היום, בשינויים קלים, במערכת החינוך הממלכתית הישראלית. פרסם כמה מחקרים על הוראת ההיסטוריה  במדינת ישראל, ועל הקשר בין פוליטיקה, זיכרון העבר ולימודי ההיסטוריה

בשנים האחרונות הוא מתמקד בחקר תולדות היהודים במזרח אירופה. ספרו על הזרמים החדשים  בקהילה גדולה זו: לתקן עם: נאורות ולאומיות במזרח אירופה ראה אור באביב 2013. כעת הוא עוסק בכתיבת ביוגרפיה של הסופר שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים). יזם ומפעיל מפעל מחקרי-תיעודי בינלאומי לאיתור ולהנגשה אלקטרונית של פנקסי קהילות מן העת החדשה המוקדמת (1500-1800).

ספרים שכתב (מבחר)

    גלות בארץ: יישוב ארץ ישראל בטרם ציונות, קובץ מחקרים ומסות, ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים: הספרייה הציונית, תשנ"ה 1994.

    מאומה ללאום: יהודי מזרח אירופה 1881-1772, תל אביב: סדרת האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון, תשס"ב 2002.

    קוזק ובדווי: עם וארץ בלאומיות היהודית, תל אביב: ספרית אופקים, הוצאת עם עובד, תשס"ז 2007.

    לתקן עם: נאורות ולאומיות במזרח אירופה, ירושלים: כרמל, תשע"ג 2013.

    Poles and Jews: a Failed Brotherhood, Brandeis University/ New England University Press, Hannover, NH 1992

    The Jews of Eastern Europe, 1772-1881, University of Pennsylvania Press, Philadelphia 2005, 2006.

    Geschichte der Juden im östlichen Europa, 1772-1881 ,Aus dem Englischen von Liliane Granierer. Mit einem Vorwort von Dan Diner, Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht, 2010

ספרים שערך (מבחר)

    (עם ישראל גוטמן), קיום ושבר, יהודי פולין לדורותיהם, ירושלים: מרכז שזר, תשנ"ז 1997-תשס"א 2001.

    (עם יהושע קניאל וזאב צחור), העלייה השנייה, א-ג, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, תשנ"ח 1997.

    (עם ישעיהו גפני), ארוס, אירוסין ואיסורים, מיניות ומשפחה בהיסטוריה, ירושלים: הוצאת מרכז שזר, תשנ"ח 1998.

    הקריאה לנביא, מחקרי היסטוריה וספרות, מאת חנא שמרוק, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תש"ס 1999

    (עם יוסי בן ארצי ואלחנן ריינר), נוף מולדתו: מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל ובתולדותיה מוגשים ליהושע בן אריה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ס 1999.

    (עם דוד אסף), מווילנה לירושלים: מחקרים בתולדותיהם ובתרבותם של יהודי מזרח אירופה מוגשים לפרופסור שמואל ורסס, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ב 2002.

    העגלה המלאה: מאה ועשרים שנות תרבות בישראל, ירושלים: הוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס, תשס"ב 2002.

    (עם רחל אליאור וחנא שמרוק) צדיקים ואנשי מעשה מחקרים בחסידות פולין, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ד 1994.

    (עם שמואל פיינר), ההשכלה לגווניה: עיונים חדשים בתולדות ההשכלה ובספרותה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשס"ה 2005.

    (עם שמואל פיינר), היסטוריוגרפיה במבחן: עיון מחודש במשנתו של יעקב כ"ץ, ירושלים: מרכז שזר, תשס"ח 2007.

    (עם חיים גורן), ספר ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית (1917-1800), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, תש"ע 2010.

    (עם אברהם גרינבוים ודן חרוב), ספרא וסייפא: שמעון דובנוב - היסטוריון ואיש ציבור, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשע"א 2010

ברטל הוא העורך הראשי של הסדרה: תולדות יהודי רוסיה, הפורשת את ההיסטוריה של יהודי רוסיה מן העת העתיקה ועד לעידן הפוסט-סובייטי. בסדרה שלושה כרכים (שראו אור במקביל בעברית וברוסית) בעריכת פרופ' אלכסנדר קוליק, ד"ר איליה לוריא וד"ר מיכאל בייזר.

יליד איטליה, עלה לישראל ב-1966. פרופסור אמריטוס לדמוגרפיה וחקר הקהילות היהודיות בעולם ויו"ר לשעבר של מכון אברהם הרמן ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. מחבר או עורך של מספר רב של ספרים ומאמרים על האוכלוסייה היהודית, הגירה וסוגיות דמוגרפיות וחברתיות בתפוצות ובישראל. היה ראש הצוות שערך את התחזיות הדמוגרפיות לעיר ירושלים במסגרת התנית האסטרטגית ירושלים 2020. תחזיות אלה הוכחו בעלות דיוק מדהים. היה מרצה אורח באוניברסיטאות בחמש יבשות. זכה לפרס סקלאר על הישגיו בחקר מדעי החברה על יהודים (1999) ולפרס לנדאו לדמוגרפיה והגירה (2013). חבר הוועדה לחסידי אומות העולם ביד ושם.

Sergio DellaPergola is Professor Emeritus and former Chairman of the Hebrew University’s Harman Institute of Contemporary Jewry. Born in Italy 1942, in Israel since 1966. M.A., Political Sciences, University of Pavía; Ph.D., Social Sciences and Contemporary Jewry, The Hebrew University of Jerusalem. Specialist on the demography of world Jewry, published or edited numerous books and monographs including Israel and Palestine: The Power of Numbers (2008), Jewish Demographic Policies: Population Trends and Options (2011), Jewish Population and Identity: Concept and Reality (2018, with Uzi Rebhun), Diaspora vs. Homeland: Migration to Israel, 1991-2019 (2020), and over 300 papers on historical demography, the family, international migration, Jewish identification, antisemitism, and population projections. Lectured at universities and research centers in five continents and was senior policy consultant to the President of Israel, the Israeli Government, Israel’s Central Bureau of Statistics, and major international organizations. Former chief editor of Hagira – Israel Journal of Migration. Winner of the Marshall Sklare Award for distinguished achievement by the Association for the Social Scientific Study of Jewry (1999), and the Michael Landau Prize for Demography and Migration (2013). Member of the Board of the Jewish Policy Research Institute in London, and of Yad Vashem's committee for the Righteous of the Nations in Jerusalem.

זכה בפרס אמאדו ובפרס שמואל טולידאנו לחקר יהדות ספרד והמזרח. חבר האקדמיה אמברוזיאנה, מילאנו, איטליה.

תחומי המחקר:

ההיסטוריה החברתית, התרבותית והאינטלקטואלית של היהודים במוצאי ימי-הביניים ובראשית העת החדשה במאות ה-18-14: בספרד, בארצות האסלאם (בעיקר באימפריה העות'מאנית ובארץ-ישראל), ובאיטליה. תולדות הספר העברי והדפוס העברי במאות ה-18-14.

פרסם למעלה מ-80 מאמרים מדעיים וערך כ-40 קבצים וכתבי-עת מחקריים. 

פרופ' מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו.

פרופ' יובל הוא בוגר האוניברסיטה העברית בחוגים להיסטוריה של עם ישראל ותולדות המחשבה היהודית באוניברסיטה העברית בירושלים (1976), תלמיד לדוקטורט באוניברסיטה העברית החל בשנת 1977. בשנים 1981-83 לימודים באוניברסיטת קלן שבגרמניה. נושא הדיסרטציה: "רבנים ורבנות בגרמניה, 1500-1350". אושרה בציון summa cum laude ב-1985‏.

עוזר מחקר בגרמניה יודאיקה 3 (1977 ואילך) ובספר היישוב חלק ג (1979 ואילך) - שני מפעלי איסוף של מקורות הנוגעים למקומות היישוב של יהודים בימי הביניים - בגרמניה ובארץ ישראל. מורה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב, משרה באוניברסיטה הפתוחה בשנת 1990, ומעבר בשנת 1993 לאוניברסיטה העברית. מנהל אקדמי של התוכנית לב"א בבית הספר לתלמידים בחו"ל (1995). החל בשנת 1998 (עם פרופסור מיכאל טוך מירושלים ופרופסור סטפן רוהרבכר מדיסלדורף) עורך ראשי של גרמניה-יודאיקה 4, מפעל ישראלי-גרמני המוציא לאור לקסיקון היסטורי-גאוגרפי של הקהילות היהודיות בגרמניה מראשיתן ועד העת החדשה. בשנים 2011/2 עורך כתב העת "תרביץ – רבעון למדעי היהדות".

בשנת 2002 ייסד את "סכוליון – מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות" באוניברסיטה העברית ומנהלו עד 2010. מרצה אורח באוניברסיטה החופשית בברלין (1989), באוניברסיטת טריר שבגרמניה (1992), באוניברסיטת היידלברג (2004) ובאוניברסיטת פרינסטון (2004, 2009). עמית מחקר באוניברסיטת פנסילבניה (2000), במכון ללימודים מתקדמים בירושלים (2001) וב-Wissenschsftskolleg בברלין (2012).

זוכה פרס שז"ר בשנת 1989 על הספר "חכמים בדורם – המנהיגות הדתית של היהודים בגרמניה במוצאי ימי הביניים" שיצא לאור בהוצאת מאגנס.

זוכה פרס ביאליק בשנת 2002 על הספר "שני גוים בבטנך: יהודים ונוצרים – דימויים הדדיים" שיצא לאור בהוצאת עם עובד. הספר תורגם לאנגלית (בהוצאת University of California Press), לצרפתית (בהוצאת Albin Michel) ולגרמנית (בהוצאת Vandenhoeck&Ruprecht).

בשנת 2012 זכה הספר לפרס מטעם ה-Académie des Inscriptions et Belles-Lettres של צרפת.

ב-7 במרץ 2016 הענקת אות הכבוד וההצטיינות במסדר הרפובליקה הפדראלית של גרמניה (Verdienstkreuz am Bande des Verdienstordens der Bundesrepublik Deutschland).

פרופ' ירחמיאל כהן כיהן בקתדרה לחקר יהדות צרפת ויצירתה ע"ש פולט וקלוד קלמן בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, כעת אמריטוס. הוא משמש כעת כמנהל האקדמי של "דעת המקום", מרכז לחקר תרבויות מקום בעולם היהודי המודרני  במסגרת מרכזי הצטיינות (אייקור) שהקים המל"ג.

כעת הוא בעיצומה של כתיבת ספר המשך לחיבורו Jewish Icons: Art and Society in Modern Europe וכתיבת מונוגרפיה על האמן היהודי-פולני שמואל הירשנברג יחד עם דר' מרים ריינר מאוניברסיטת בר אילן.

בין פרסומיו:

1. The Burden of Conscience. French-Jewish Leadership during the Holocaust (Bloomington: Indiana University Press, 1987).
2. Jewish Icons. Art and Society in Modern Europe (Berkeley and Los Angeles: University of California Press, 1998)
3. ירחמיאל כהן (עורך), ריימון-ראול למבר, יומן עדות. 1940- 1943, ירושלים: יד ושם, המכון הבין-לאומי לחקר השואה, 2010.
   1. "The Visual Revolution in Jewish Life – An Overview," in Visualizing and Exhibiting Jewish Space and History, ed. Richard I. Cohen, Vol. 26, Studies in Contemporary Jewry (New York: Oxford University Press, 2012), pp. 1- 24.
   2. ממשה עד משה לא נראה כמשה – לדיוקנו ההיסטורי של משה מנדלסון (1771 –2014), הרצאת הקתדרה על-שם בראון לתולדות היהודים בפרוסיה, חוב' 18, בעריכת שמואל פיינר, רמת-גן, תשע"ה, עמ' 5 – 38.

חגית לבסקי היא פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1993—2005 עמדה בראש מרכז צ'ריק לתולדות הציונות והיישוב, ומשנת 1997 גם בראש מפעל תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים. מכהנת בוועדה האקדמית של מפעל תולדות האוניברסיטה המתחדש.

משנת 2013 מלמדת בתכנית הבין-לאומית לתואר השני בלימודי השואה על-שם וייס-לבנת באוניברסיטת חיפה ומכהנת כיועצת אקדמית של התכנית. מחקריה ופרסומיה עוסקים ביהודי גרמניה, בתולדות הציונות והיישוב, בהגירה ובעולם היהודי לאחר השואה.

בין פרסומיה:

בטרם פורענות: דרכם וייחודם של ציוני גרמניה, 1918—1932, ירושלים: והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש"ן.

גרסה אנגלית מורחבת:

Before Catastrophe - The Distinctive Path of German Zionism, 1897-1938, Detroit and Jerusalem: Wayne State University Press, The Hebrew University Magnes Press, and the Leo Baeck Institute Jerusalem, 1996, Second edition, 1998.

New Beginnings: Holocaust Survivors in Bergen-Belsen and the British Zone in Germany, 1945-1950, Detroit: Wayne State University Press, 2002, 311 pp.

The Creation of the German-Jewish Diaspora: Interwar German-Jewish Immigration to Palestine, the USA, and England  (DeGruyter) is due to appear in January 2017.

ובגרסה עברית:

לקראת חיים חדשים: ניצולים ועקורים בברגן-בלזן ובאזור הכיבוש הבריטי בגרמניה, 1945—1950, ירושלים: ספרי יד ושם והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ו.

עורכת:

ירושלים בתודעה ובעשייה הציונית, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והמרכז לחקר הציונות והיישוב, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ט

תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, כרך שני: התבססות וצמיחה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ה; כרך שלישי: התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ט.

פרופסור מן המניין, החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, הקתדרה ע"ש סטיבן ס. וייז לתולדות יהודי אמריקה ומוסדותיהם.

יליד ארה"ב (1952), תואר ראשון מאוניברסיטת קולומביה, תואר שני ושלישי מבית המדרש לרבנים באמריקה -Jewish Theological Seminary of America  ; מרצה באוניברסיטה העברית מאז 1991, כיהן בעבר כראש המכון ליהדות זמננו וכראש בית הספר להיסטוריה. מכהן כסגן-דיקן למחקר בפקולטה למדעי הרוח.

אלי לדרהנדלר מתמחה בהיסטוריה היהודית המודרנית באירופה ובארה"ב. תחומי המחקר הבולטים: הפוליטיקה היהודית לזרמיה; כלכלה ומעמדות בחברה היהודית; הגירה וחיי המהגרים באמריקה במאות ה-19 וה-20; תרבות וספרות יידיש; תרבות אינטלקטואלית של יהודים בארה"ב.

פרסומים מובילים:

The Road to Modern Jewish Politics (Oxford University Press, 1989)

New York Jews and the Decline of Urban Ethnicity 1950-1970 (Syracuse University Press, 2001)

Jewish Immigrants and American Capitalism, 1880-1920 (Cambridge University Press, 2009)

אלי לדרהנדלר נמנה על חבר העורכים של השנתון הידוע, Studies in Contemporary Jewry

American Jewry: A New History (Cambridge University Press, 2016).

תיאור קצר של מפעלים אקדמיים

מחקריו מתמקדים בתולדות עם ישראל ובארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופה הבית השני, המשנה והתלמוד. נושאי מחקריו עוסקים בתחומים הבאים: בית הכנסת העתיק, אמנות יהודית בעת העתיקה, ההיסטוריה הגאוגרפית של ארץ ישראל, ההיסטוריה והארכאולוגיה של ירושלים, יהדות ויוונות, מעמד החכמים והנשיאות בארץ ישראל הרומית. כעת שוקד לוין על כתיבת ספר מקיף בנושא תולדות עם ישראל והיהדות בארץ ישראל למן חורבן ירושלים ובית המקדש (70 לסה"נ) ועד הכיבוש הערבי (640 לסה"נ).

תפקידים ופרסים/כיבודים משמעותיים

פרסומים חשובים

1.   מעמד החכמים בארץ-ישראל בתקופת התלמוד, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו (מהד' מעודכנת ומורחבת באנגלית, 1989)

2.   ירושלים בתפארתה: תולדות ירושלים בימי בית שני, ירושלים: אריאל, תשנ"ו (מהד' מורחבת בעברית, תשנ"ז; מהד' מעודכנת ומורחבת באנגלית, 2002)

3.    יהדות ויוונות: עימות או מיזוג?, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ס (תורגם מאנגלית, 1998)

4.    רצף ותמורה: יהודים ויהדות בארץ ישראל הביזנטית-נוצרית, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, מרכז דינור לחקר תולדות ישראל ובית המדרש לרבנים באמריקה, תשס"ד (עורך)

5.    The Ancient Synagogue: The First Thousand Years, 2d ed., New Haven: Yale University Press, 2005 (מהד' שנייה, עדכון והרחבה של המקור משנת 2000)

6.    Jewish Identities in Antiquity. Studies in Memory of Menahem Stern, Tübingen: Mohr Siebeck, 2009 (עורך שותף עם דניאל שוורץ)

7.    Visual Judaism in Late Antiquity: Historical Contexts of Jewish Art, New Haven: Yale University Press, 2012

(רשימה זו אינה כוללת מעל 200 מאמרים בנושאי המחקר).

קרדינל פרנץ קוניג מרצה בכיר אמריטוס בלימודי אוסטריה

יו"ר החוג להיסטוריה של עם ישראל תשסג-תשסו

מנהל פרויקט מחקר לתולדות יהודות הקיסרות ההבסבורגית והונגריה תשמג-תשעו

יו"ר ועד הפועל הארכיון המרכזי לתולדות עם היהודי, ירושלים

מנהל האקדמי המכון הבינלאומי לגנאולוגיה יהודית ע"י הספריה הלאומית הישראלית

פרופסור אורח באניברסיטות הרוורד תשמ"ו-תשמ"ח, סטנפורד תשס"ז, ייל תשע"ג-תשע"ד 

נושא המחקר העיקריים: היסטוריה תרבותית, דתית, חברתית-כלכלית, ופוליטית של היהודים

תולדות היהודים בקיסרות ההבסבורגית ובהונגריה עם דגש על יוסף השני והיהודים, יהודי החצר במחצית הראשונה של המאה הי"ח בוינה, אורתודוקסיה ורפורמה, מהפכת  1848-1849, תולדות הזקן היהודי

פרסומים נבחרים

"The Emergence of Ultra-Orthodoxy: the Invention of a Tradition," in The Uses of Tradition: Jewish Continuity since Emancipation, ed., Jack Wertheimer (New York-Jerusalem:  JTS distributed by Harvard U. Press, 1992), pp. 23-84.

בתרגום עברי

ראשית צמיחתה של האולטרה-אורתודוקסייה: המצאתה של מסורת", בתוך: אורתודוקסייה יהודית: היבטים חדשים, ירושלים תשס"ו, עמ'  297-344

דאיסטים שבתאים ומקובלים בקהלת פראג: דרשה מצונזרת של הרב יחזקאל לנדא. תק"ל" (עם מעוז כהנא) בתוך: קבלה :כתב עת

 לחקר כתבי המיסטיקה היהודית כא, תש"ע, עמ' 384-349 

“From Tolerated Aliens to Citizen-Soldiers: Jewish Military Service in the Era of Joseph II,” Austrian and Habsburg Studies 6 [Constructing Nationalities in East Central Europe], edited By Pieter M. Judson and Marsha L. Rozenblit. NY: Berghahn, 2004. Pp. 19- 36.

“The Making of Habsburg Jewry: Continuity and Change in the Long Eighteenth Century,” Cambridge History of Judaism: vol. 7 1500-1815. Cambridge: Cambridge University Press, 2016.

פרופ׳ עודד עיר-שי (Oded Irshai) עוסק בחקר תולדות היהודים בשלהי העת העתיקה, בין התגבשותה של הנצרות ככוח פוליטי מתעצם באימפריה ועלייתה של המלכות הנוצרית לבין ירידת קרנה של ביזאנטיון עקב החדירה והכיבוש הערבי את המרחב הביזאנטי (המאות 8-3 לספ׳).

במרכז מחקריו וההוראה שלו עומדים סוגיות מחיי היהודים ותרבותם בארץ ישראל והתפוצות במרחב הרומי- הנוצרי, עולם בית הכנסת, נפתולי ההנהגה היהודית, כמו גם עניינים הנוגעים לעולמם של החכמים באותה עת ולסמכותם בחברה שהיו חלק ממנה. כמו כן, מתמחה עודד עיר-שי בשיח ובפולמוס היהודי הנוצרי באותה עת ובמקומם של היהודים בהיסטוריוגרפיה ובכרונוגרפיה הנוצרית הקדומה כמרכיב בעיצובו של הז׳אנר הזה שהיה מרכזי בעיצוב עולמם של נוצריי האימפריה באותן מאות (בנושא זה הוא מנהל פרויקט מחקר הנתמך במענק מהקרן הלאומית למדע).

עד לאחרונה שמש כראש המכון למדעי היהודות ע״ש מנדל באוניברסיטה העברית וכראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן צבי, ירושלים.

נולד בגרמניה, 1930. עלה ארצה ב-1953.

לימודים באוניברסיטה העברית בירושלים 1956-1970, עם התמחות בהיסטוריה של עם ישראל, התקופה המודרנית.  תאור דוקטור ב-1970.

 דרגות אקדמיות: מרצה, 1970-1972; פרופסור להיסטוריה  של עם ישראל, 1987.  פרופ' אמריטוס, 1995.

1993-2001 – גנז מדינת ישראל

שטחי מחקר: מגמות רעיוניות ביהדות המודרנית עם דגש על תולדות הציונות והלאומיות היהודית; היסטוריה יהודית אמריקאית; היסטוריה יהודית גרמנית; דמוגרפיה יהודית; שנאת-יהודים בימינו.

פירסומים מובחרים:

“Zionism and Jewish nationalism: an inquiry into an ideological relationship,” in: The Journal of Israeli History, vol. 25, no.2 (September 2006), pp. 285-312.

“On the myth of the connection between the Holocaust and the creation of Israel,” Israel Affairs, vol. 14, No. 3, July 2008, pp. 446-466.

“Towards partition: The Nahum Goldmann  mission in Washington, August 1946,” in: Mark A. Raider (ed.),  Nahum Goldmann,  Statesman without a State (New York, SUNY Press,  2009), pp. 169-203.

Editor, with Monika Schwarz-Friesel and Jehuda Reinharz: Aktueller Antisemitismus in Deutschland – ein Phänomen der Mitte. New York/Berlin: deGruyter Verlag,  2010.

 “On the Complexities of Modern Jewish Identity: Contemporary Jews against Israel”  -  Israel Affairs, vol. 17, no. 4, Oct. 2011, pp. 504-519.

פרופ' חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר להיסטוריה. עומדת כיום בראש מרכז דינור לחקר ההיסטוריה היהודית וכן בראש התוכנית הרב תחומית בלימודי תואר בוגר של הפקולטה למדעי הרוח.

שימשה בעבר כסגנית לראש מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח.

תחום המחקר העיקרי שלה הוא היסטוריה של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים ועיקר מחקריה מתבססים על התיעוד העשיר המצוי בגניזת קהיר. את עבודת  הדוקטור שלה על הקהילה היהודית של אלכסנדריה בימי הביניים היא כתבה באוניברסיטה העברית בהנחייתם של פרופ' מנחם בן ששון ופרופ' חגי בן שמאי וספרה בנושא זה ( מרים פרנקל, "האוהבים והנדיבים";עילית מנהיגה בקרב יהודי אלכסנדריה בימי הביניים, ירושלים, הוצאת מכון בן צבי, תשס"ו) זכה בשנת 2007 בפרס שז"ר. מחקריה הרבים עוסקים באספקטים שונים של החברה והתרבות היהודית בארצות האסלאם בימי הביניים, כגון: תרבות הספר, תרבות חומרית, צדקה ונתינה, עלייה לרגל, קבוצות שוליים ואליטות חברתיות, כמו גם במפגשים בין היהדות לאסלאם. בשנת 2007 עמדה בראש קבוצת  מחקר שעסקה בצדקה ונתינה בתרבויות מונותיאיסטיות במכון ללימודים מתקדמים בירושלים וערכה יחד עם פרופ' יעקב לב ספר בנושא זה. בשנת 2011 השתתפה בקבוצת מחקר שעסקה בנוסעים ומסעות בעולם היהודי במרכז כץ שבאוניברסיטת פן שבפילדלפיה ואף לימדה באוניברסיטה זו.  בשנת 2016 עמדה, לצד חוקרים אחרים, בראש קבוצת מחקר שעסקה  במקום שתפשה מצרים במחשבה ובמציאות היהודית בעת העתיקה ובימי הביניים, במרכז לחקר היהדות והעברית שבאוקספורד. מרים פרנקל גם ערכה וכתבה פרקים בספר הלימוד "מעיל תשב"ץ ; מפגשי תרבות בין יהדות ואסלאם בימי הביניים". 

תחומי מחקר עיקריים: יהדות ספרד לאחר הגירוש; תופעת האנוסים ופזורתם; הקהילות הספרדיות המערביות; התסיסה הרעיונית בקרב הספרדים במערב אירופה; הנאורות המוקדמת בקרב היהודים הספרדים המערביים.

תפקידים שמילא:  יו"ר החברה ההיסטורית הישראלית בשנים 1992-200; מנהל בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנים 2001-2004; נשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות בשנים 2009-2013; מאז 2013 יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

בשנת 2003 קיבל את פרס בן צבי ובשנת 2013 היה חתן פרס ישראל.

בשנת 2012 זכה למענק מטעם המועצה האירופית למחקר (ERC) לחמש שנים.

משנת 2004 חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

בין פרסומיו העיקריים: "מנצרות ליהדות. חייו ופועלו של האנוס יצחק אורוביו די קאסטרו" (ירושלים, תשמ"ג); "Les nouveaux juifs d'Amsterdam" (Paris 1999 ; "מנוצרים חדשים ליהודים חדשים" (ירושלים תשס"ג)

פרופ' מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, היסטוריון של תקופת הבית השני. יליד 1952, הוא החל את לימודיו בחוג עם עלייתו לארץ בשנת 1971, סיים בו את שלושת תאריו (לרבות דוקטורט על היחס לעבודת בית המקדש בסוף ימי הבית השני, 1979) ומלמד מאז בחוג. מחקריו מוקדשים לתולדות ישראל בימי הבית השני, ובמיוחד להיסטוריוגרפיה של התקופה. שימש בתפקידים רבים באוניברסיטה. החל משנת 2020 - משמש כמנהל האקדמי של "בית הספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח" באוניברסיטה העברית.

 בין ספריו: תרגומים מפורשים לספר מקבים ב (תשס"ה) ולספר חיי יוסף מאת יוסף בן מתתיהו (תשס"ח), וכן מונוגרפיה על אגריפס הראשון (תשמ"ז), ספר על המתודה של קריאת יוספוס כמקור להיסטוריה (Reading the First Century, 2013 ), וספר על ההבדל בין יהודים ו"יהודאים" (Judeans and Jews: Four Faces of Dichotomy in Ancient Jewish History, 2014); שני הספרים האחרונים צמחו מהוראה בחוג, בתרגילי המקורות ובשעור המבוא של תקופת הבית השני.  

עסקתי בתחומים שונים בתולדות עם ישראל במזרח אירופה. כסטודנט, עניין אותי איך לומדים וכתבתי עבודת ד"ר על ההתפתחות של הישיבות הליטאיות במאה הי"ט. כשהתחתנתי, התעניינתי בדפוסי משפחה בעבר ועסקתי גם בזה. שמעתי סמינר אצל סרג'יו דלה פרגולה על דמוגרפיה יהודית והתחלתי לעסוק גם בתחום זה. משם עברתי לתחומים אחרים כמו הגירה והתיישבות. העיסוק הזה עורר בי עניין בזהות ועקב כך הגעתי לתחום של אוכל. כרגע אני מנסה לכתוב תיאור מקיף על ההתפתחות הדמוגרפיה של יהודי מזרח אירופה. 

מאמרים נבחרים:

Did the Khazars Convert to Judaism? Jewish Social Studies 19,3 (2014) 1-72 

Bagel and falafel : two iconic Jewish foods and one modern Jewish identity. Jews and Their Foodways (2015) 177-203

How and why did Hasidism spread? Jewish History 27,2-4 (2013) 201-219

‫ האם המשפחה היהודית המסורתית במזרח-אירופה בדורות האחרונים הייתה פטריארכלית?  ‫ חוט של חן (תשעג) 359-378

תחומי המחקר וההוראה העיקריים: תולדות הציונות בכלל ואידיאולוגיות הציוניות בפרט; קהילות יהודיות בארצות חבר העמים הבריטי: אנגליה ,דרום אפריקה, אוסטרליה, קנדה; יחסי ישראל והתפוצות.

המכהן הראשון ב"קתדרה ליחסי ישראל והתפוצות על שם שלמה ארגוב", וראש המכון והחוג ליהדות זמננו בשנתיים לפני פרישה בשנת 2005. מאז שימש יועץ לכינון בית הספר ללימודי העם היהודי  של בית התפוצות בתל אביב, ומשמש יועץ אקדמי ראשי  למוזיאון העם היהודי החדש בבית התפוצות.

 בין התפקידים שמילא מטעם המכון ליהדות זמננו – מרכז קורסי קיץ שנתיים למנהיגים מקצועיים של קהילות יהודיות בתפוצות, מנהל הסדנאות השנתיות לפרופסורים מהתפוצות בתחום יהדות זמננו של המרכז הבין-ארצי להוראת ציוויליזציה יהודית, מנהל הכנסים של הוגים ומנהיגים יהודיים בחסות נשיאי מדינת ישראל.

פירסומים ידועים ביותר:

The Zionist Ideology, London & Hanover, Brandeis University/University Press of New England, 1995.

האידיאולוגיה הציונית, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2001.

Jews and Zionism: The South African Experience 1910-1967, Cape Town, Oxford University Press, 1980.

Community and Conscience: The Jews in Apartheid South Africa, Brandeis University /University Press of New England, 2003.

Gandhi, Satyagraha and the Jews, Leonard Davis Institute for International Relations, Hebrew University, 1977.