עינה ששון

 עינה  ששון
סימון היהודים בתקופת השואה
בהנחיית ד"ר יעל אורביטו-נידם וד"ר עמוס גולדברג

תיאור המחקר:

התקנות בדבר סימון היהודים התקיימו בתקופת השואה במרבית הארצות שהיו תחת שלטון נאצי, במזרח אירופה ובמערבה. בעוד האדם עוטה על עצמו סממנים חיצוניים מבחירה, הסימון הכפוי יוצר הבחנה מיידית בניגוד לרצונו של האדם, ולעתים קרובות גם בניגוד לטובתו, עד שהוא מסכן את הביטחון האישי שלו במרחב הציבורי, או יוצר תחושת חוסר ביטחון וזרות. מעצם טבעו ומטרתו מבדיל הסימון בצורה ברורה בין יהודים ולא-יהודים, ובכך יוצר מאזן יחסים שונה בקרב חברות שהתקיימו עד אז זו לצד זו. ניתן לומר כי הסימון יצר מעין "גטו חברתי" במקומות השונים.

ניתן להניח כי התגובות (היהודיות והלא-יהודיות) לסימון היו מושפעות במידה רבה ממצבם החברתי של היהודים כציבור וכן כיחידים בחברה הסובבת. הבדלים כאלו יכולים לבוא לידי ביטוי בהשוואה בין יהודים בני שכבות חברתיות שונות באוכלוסייה, בין בני כפרים ועיירות ובני הערים, ובין יהודים בני ארצות שונות. כמו כן, ניתן להניח כי גורם הזמן מהווה גם הוא מוקד להשוואה בין תגובות שונות של יהודים, שכן יחסם לשלטון הנאצי ולחברה הסובבת אותם עברו גם הם תמורות בין תקופת הגזירות, תקופת הגטו (במקומות שבהם התקיימו גטאות), ותקופת ההשמדה. את יחסם של היהודים לסימון אבקש לבחון באמצעות יומנים בני התקופה ותעודות מתוכה, במבט השוואתי על המקומות השונים בהם סומנו היהודים.