אנשים

צרו קשר

ראש החוג:  פרופ' רם בן שלום
דוא"ל: Ram.Ben-Shalom@mail.huji.ac.il

יועץ לימודים לתואר ראשון: ד"ר עודד זינגר
דוא"ל: odedzinger@gmail.com

יועץ לימודים לתואר שני: פרופ' דימיטרי שומסקי
דוא"ל: dimitry.shumsky@mail.huji.ac.il

מזכירת החוג: איריס נהרי
טלפון: 02-5881388; דוא"ל:  irisn@savion.huji.ac.il
חדר 4409; קבלת קהל: א' 14:30-11:30, ב'-ה 13:00-10:00

סגל אקדמי

רם בן שלום

פרופ' רם בן שלום

ראש החוג
חדר 1201, בניין רבין. שעות קבלה: לפי תיאום מראש במייל.

ראש החוג ועומד בראש מרכז 'היספניה יודאיקה' באוניברסיטה העברית, עורך (שותף) של כתב-העת Hispania Iudaica Bulletin, חבר ההנהלה האקדמית של מרכז המצוינות הישראלי (I-CORE) לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים, חבר הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית, ומשמש כנשיא החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה.

מנחם  בן-ששון

פרופ' מנחם בן-ששון

נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' בן-ששון כיהן בתפקידי רקטור האוניברסיטה העברית, כסגן דיקן הפקולטה למדעי הרוח ונשיא האוניברסיטה העברית. בשנים 2012 עד 2015 שימש פרופ' בן-ששון יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל (ור"ה). בנוסף, פרופ' בן-ששון כיהן כחבר כנסת ושימש יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

jonathan_dekel-chen

פרופ' יונתן דקל חן

חדר 6003 בניין רבין; שעת קבלה (בשנת הלימודים): ימי ד', 10:30 – 12:00 או ע"פ תיאום מראש
02-5881948

פרופסור יונתן דקל-חן הוא בעל קתדרה של הרב אדוורד סנדרו בחקר יהודי בריה"מ ומזרח אירופה באוניברסיטה העברית. הוא חבר בחוג להיסטוריה כללית וגם בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו.

ענת הלמן

ד"ר ענת הלמן

יועצת לתלמידי התואר הראשון
בניין רבין
בתיאום מראש בדוא"ל

מרצה בכירה. בעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מלמדת היסטוריה חברתית של העת החדשה ומתמחה בחקר היישוב היהודי בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של המדינה. 

פרופ' יפעת וייס

פרופ' יפעת וייס

פרופסור יפעת וייס היא פרופסור מן מניין המלמדת בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, עומדת בראש מכון שמעון דובנוב להיסטוריה ותרבות יהודית בליפציג, ומשמשת חברת הנהלת מרכז מצוינות "דעת המקום – המרכז לחקר תרבויות מקום בעולם היהודי בעידן המודרני".

עודד  עיר-שי

פרופ׳ עודד עיר-שי

חדר 2203 בניין רבין

פרופ׳ עודד עיר-שי (Oded Irshai) עוסק בחקר תולדות היהודים בשלהי העת העתיקה, בין התגבשותה של הנצרות ככוח פוליטי מתעצם באימפריה ועלייתה של המלכות הנוצרית לבין ירידת קרנה של ביזאנטיון עקב החדירה והכיבוש הערבי את המרחב הביזאנטי (המאות 8-3 לספ׳).