check
סגל אקדמי | החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו

אנשים

צרו קשר

ראש החוג:  פרופ' רם בן שלום
דוא"ל: Ram.Ben-Shalom@mail.huji.ac.il

יועץ לימודים לתואר ראשון: ד"ר עודד זינגר
דוא"ל: odedzinger@gmail.com

יועץ לימודים לתואר שני: פרופ' דימיטרי שומסקי
דוא"ל: dimitry.shumsky@mail.huji.ac.il

רכזת החוג: איריס נהרי
טלפון: 02-5881388; דוא"ל:  irisn@savion.huji.ac.il
חדר 4409; קבלת קהל: א' 14:30-11:30, ב'-ה 13:00-10:00

סגל אקדמי

רם בן שלום

פרופ' רם בן שלום

ראש החוג
חדר 1210 בניין רבין.
שעות קבלה: יום ד' 16:00-14:30 לפי תיאום מראש במייל

רם בן-שלום, ראש החוג, העומד בראש מרכז 'היספניה יודאיקה' לחקר יהדות ספרד ופורטוגל והאנוסים באוניברסיטה העברית, הוא עורך (שותף) של כתב-העת, Hispania Iudaica Bulletin. תחום מחקרו המרכזי מתמקד בהיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של יהודי ספרד ופרובנס בימי הביניים, ובשיח היהודי-הנוצרי באירופה המערבית.

קרא עוד
בתפקידיו בעבר שימש כראש המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, כחבר ההנהלה האקדמית של מרכז המצוינות הישראלי (I-CORE) לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים, כחבר הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית, וכנשיא החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה.

ספרו 'מול תרבות נוצרית: תודעה היסטורית ודימויי עבר בקרב יהודי ספרד ופרובנס בימי הביניים' (ירושלים, תשס"ז) זכה בפרס שמואל טולידאנו, ויצא לאור במהדורה מעודכנת ומקוצרת בשם Medieval Jews and the Christian Past: Jewish Historical Writing from Spain and Southern France .(Oxford, 2016) ספרו 'יהודי פרובנס: רנסנס בצל הכנסייה' (רעננה, תשע"ז) זכה בפרס מכון בן-צבי ופרס עם ועולם ע"ש בלה ושלמה ברטל מיסודה של החברה ההיסטורית הישראלית. הספר יצא לאור בקרוב במהדורה אנגלית בשם  The Jews of Provence and Languedoc (The Littman Library of Jewish Civilization in association with Liverpool University Press, 2022) 

בין מחקריו ופרסומיו עסק בתולדות יחסי היהודים והאנוסים (קונברסוס) בספרד  "Conflict between Jews and Converts in Aragon Following the Persecution of 1391: New Testimonies from the Formulary of Yom Tov ben Hannah of Montalbán", Sefarad, 73 (2013), pp. 97-131.

בוויכוח ההיסטוריוגרפי על יהדות אשכנז-יהדות ספרד" קידוש השם ומרטירולוגיה יהודית באראגון ובקסטיליה בשנת קנ"א (1391): בין ספרד לאשכנז", תרביץ, ע (תשס"א), עמ' 282-227.

בראשית תנועת הקבלה "חוגי הקבלה בפרובנס במאה השלוש עשרה: הערכה חדשה־ישנה", תרביץ, פב (תשע"ד), עמ' 605-569.

בהופעת המיתולוגיה ביהדות "מיתוס ומיתולוגיה יוונית-רומית בתודעה ההיסטורית של יהודי ספרד בימי הביניים", ציון, סו (תשס"א), עמ' 494-451.

בוויכוחי הדת ובפולמוס התיאולוגי בין יהודים לנוצרים R. Ben-Shalom, "Between Official and Private Dispute: The Case of Christian Spain and Provence in the Late Middle Ages", AJS Review, 27 (2003), pp. 23-72

במשיחיות יהודית "'מגדיל ישועות': על הסיבות להתמהמהות המשיח ומסה ביקורתית חסרת תקדים על החברה היהודית", תרביץ, עב (תשס"ג), עמ' 293-259.

 בדמותו יוצאת הדופן של האינטלקטואל היהודי האחרון בפרובנס – יצחק נתן מארל R. Ben-Shalom, "The First Jewish Work on the Seven Deadly Sins and  the Four Virtues", Maedieval Studies, 75 (2013), pp. 205-270 ובתחום השואה והזיכרון בספר 'המכתב של סלומאה' אשר יצא בקרוב לאור.

 

קראו פחות
אדוארד  ברויאר

ד"ר אדוארד ברויאר

שעות קבלה: בתיאום מראש במייל.

דר' אדוארד ברויאר הוא חוקר נלווה בכיר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו והראש האקדמי לתוכנית בוגר בביה"ס לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית.

קרא עוד

נושאי המחקר שלו כוללים את ההשכלה הגרמנית, ובמיוחד כתבי משה מנדלסון; תנועת הרפורמה וחכמת ישראל במאה הי"ט; וחקר המקרא בעת החדשה. תרגם לאנגלית וערך את המהדורה החדשה של כתבי מנדלסון העבריים. הספר Moses Mendelssohn’s Hebrew Writings בסדרת Yale Judaica Series יתפרסם ב 2017 ב Yale University Press.

 

קראו פחות
אלישבע  באומגרטן

פרופ' אלישבע באומגרטן

פרופ' מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ובחוג להיסטוריה.
מומחית להיסטוריה חברתית של ימי הביניים בצפון אירופה.

קרא עוד
עבודתה של  אלישבע באומגרטן מתמקדת בהיסטוריה החברתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. מחקריה עוסקים במשפחה, במגדר ובחיי יום בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה ובצפון צרפת תוך השוואה בין חיי היהודים לאלה של שכניהם הנוצריים. ספרה הראשון עסק בהורים, ילדים וחיי משפחה יהודיים במאות השתים-עשרה והשלש-עשרה והתפרסם בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון באנגלית (2004) ובמרכז זלמן שזר בעברית (תשס"ו). ספרה השני בוחן את העשייה הדתית היומיומית של גברים ונשים יהודיים ומשווה אותם לשכניהם הנוצרים הוצאת אוניברסיטת פנסילווניה, (2014). לאחרונה עוסקת באומגרטן בהיסטוריה החברתית של נישואין יהודיים בימי הביניים. מאמריה האחרים עוסקים בטקסי חיים, סיפורים, מיילדות ותרבות חומרית בימי הביניים.  

אלישבע הגיעה לאוניברסיטה העברית ב 2013 אחרי שתים עשרה שנות עבודה באוניברסיטת בר אילן במחלקה לתולדות ישראל ובתכנית ללימודי מגדר. מאז שהגיעה לירושלים שמשה כראש פרויקט לימוד ב"חברותא" -  קבוצות לימוד לדוקטורנטים (2016-2014) והייתה יועצת BA בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו (תשע"ד-תשע"ה) 

זכתה ב 2015 במענק ה ERC  לפרויקט המחקר שלה: 

Beyond the Elite: Jewish Daily Life in Medieval Europe (2016-2021)

ובפרס מיכאל ברונו לחוקרים צעירים מבטיחים לשנת 2016.

פרסומים אחרונים :

Practicing Piety in Medieval Ashkenaz: Men, Women and Everyday Religious Observance (Univ of Pennsylvania press, 2014)

Elisheva Baumgarten and Judah Galinsky (eds.), Jews in Thirteenth Century France (Palgrave, 2015)

קראו פחות
ירון  בן-נאה

פרופ' ירון בן-נאה

חדר 6140, בניין מדעי הרוח.

פרופ' מן המניין ומחזיק הקתדרה ע"ש ברנרד צ'ריק להיסטוריה יהודית; מנהל מרכז 'משגב ירושלים לחקר והוראת מורשת יהודי ספרד והמזרח'.

קרא עוד

בן-נאה מתמחה בתולדות היהודים באימפריה העות'מאנית, ובתולדות ארץ-ישראל בתקופה העות'מאנית, ופירסם למעלה ממאה מאמרים העוסקים בצדדים שונים של ההיסטוריה החברתית והתרבותית שלהם. ספרו 'יהודים בממלכת הסולטנים' יצא לאור בעברית, באנגלית ובתורכית; מהדורה מדעית של 'כרוניקה עברית אנונימית על הסולטנים במחצית הראשונה של המאה הי"ז' פורסמה באנקרה; ולאחרונה האוטוביוגרפיה המוערת 'ספר תולדות משפחה'. הוא ערך את ספר תורכיה בסדרת ספרי הקהילות של מכון בן-צבי, את הספר 'אסופה ליוסף', ועורך את ספר ירושלים בתקופה העות'מאנית (יד יצחק בן-צבי). בשנה הקרובה יראה אור ספרו על הצוואות העבריות (מרכז שז"ר).

שעות הקבלה שלי הן יום ד', 12:00-11:00 ובמועדים נוספים בתיאום מוקדם.

קראו פחות
אמיתי  ברוכי-אונא

ד"ר אמיתי ברוכי-אונא

עמית הוראה
שעת קבלה: סמסטר ב, יום ג, 12:15 - 13:00 חדר 6134 רוח

עמית הוראה בחוג להיסטוריה של עם ישראל, מדור תקופת המקרא.

קרא עוד

ד"ר אמיתי ברוכי-אונא עוסק בהיסטוריה ובכתיבתה במזרח הקדום, ובמיוחד בתרבות הישראלית ובתרבות האשורית. בנוסף הוא חוקר את תולדות הפולחן בישראל, ומחפש אחר מסורות מקומיות - פולחניות ואחרות - בערים בארץ. פרסם מחקרים על ספר מלכים, על כתובות מלכי אשור, ועל מסורות מקומיות בבית אל ובירושלים. מלמד היסטוריה מדינית, תרבותית ודתית של עם ישראל בתקופת המקרא, תוך דגש על ההקשר הרחב של ישראל כחלק מתרבות המזרח הקדום, ותוך התמקדות בקריאה ביקורתית משותפת של המקורות הקדומים.

עמית גולדה מאיר (תשס"ה)

עמית בתכנית 'חוקרי ירושלים' של יד בן צבי (תשע"ב-תשע"ג)

 

מבחר פרסומים

 

ספר מלכים

'הסיפור השני על מלחמת סנחריב ביהודה (מלכים ב יט, טב-לה) והוויכוח על חסינותה של ירושלים בשלהי ימי הבית הראשון', ציון עו, ג (תשע"א), עמ' 265­-277

'בית עמרי, בית אחאב ובית יהוא: קרבת דם וקרבות דמים', בית מקרא נח (ב) (תשע"ג), עמ' 5­-30

'The story of Hezekiah's Prayer (2 Kings 19) and Jeremiah's Polemic Concerning the Inviolability of Jerusalem', Journal for the Study of the Old Testament 39.3 (2015), pp. 281-297

'Jehuites, Ahabites, and Omrides: Blood Kinship and Bloodshed', Journal for the Study of the Old Testament (forthcoming)

 

כתובות מלכי אשור

'סוגות נפגשות: תפילת אסרחדון בכתובת אשור-בבל A ותפילות אכדיות מטקס 'רחיצת הפה'', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כא (תשע"א), עמ' 153­-174

'Genres Meet: Assurbanipal's Prayer in the Inscription L4 and the Bilingual Communal Lamentations', in Lluis Feliu, et al. (eds), Time and History in the Ancient Near East - Proceedings of the 56th Rencontre Assyriologique Internationale, Barcelona, July 26-30, 2010, Winona Lake, 2013, pp. 611-623

'Religion, Politics, and War: Gestures toward Babylonia in the Imgur-Enlil Inscription of Shalmaneser III of Assyria', ORIENT: Report of the Society for Near Eastern Studies in Japan 49 (2014), pp. 3-18

 

מסורות מקומיות

'עיר הצדק: ירושלים כהתגלמות הצדק בתפיסת ישעיהו בן אמוץ', בתוך: י' בית אריה ואחרים (עורכים), חקר ירושלים לתקופותיה: חומר ודעת, ירושלים תשע"ה, עמ' 18-9

'סיפור קנאת פינחס ובכי עדתי במקדש בבית-אל', במעבה ההר: מחקרי הר אפרים ובנימין, ו (בדפוס)

'אלה אלוהיך אשר העלוך: צורות הרבים המתייחסות לשם אלהים והקריאה הפולחנית הישראלית', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כה (בדפוס)

'The Story of the Zeal of Phinehas and Congregational Weeping at Bethel' Vetus Testamentum 65 (2015), pp. 505-515

קראו פחות
ד"ר דוד גדג' (צלם: תומר אפלבאום)

ד"ר דוד גדג'

בניין רבין, קומה 3, חדר 3306

ד"ר דוד גדג' מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ומנהל מרכז "משגב ירושלים לחקר והוראת מורשת יהודי ספרד והמזרח".

קרא עוד

ד"ר גדג' הוא היסטוריון של יהודי ארצות האסלאם. במחקריו הוא עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית רב-לשונית של יהודים בארצות האסלאם במאות ה-19 וה-20, היסטוריה של הספר והספרייה הרב-לשוניים במרוקו במחצית הראשונה של המאה ה-20, תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה בצפון אפריקה, ילדוּת, נעורים ומשפחה בקהילות היהודיות בארצות האסלאם וייצוג ודימוי של יהודי ארצות האסלאם בארצותיהם ובישראל.

ספרו הראשון, אור במערב: התרבות העברית במרוקו, 19121956  דן ביחס לשפה העברית והתפתחותה של תרבות עברית בקרב הקהילה היהודית במרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים. בימים אלו גדג' עמל על המחקר הספר והספרייה הרב-לשוניים (עברית, ערבית-יהודית וצרפתית) במרוקו במחצית הראשונה של המאה ה-20.

 

קראו פחות
Amos

פרופ' עמוס גולדברג

ראש מכון המחקר ליהדות זמננו
חדר 311, בניין גסטר המכון ליהדות זמננו

פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וחבר במכון המחקר ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.

קרא עוד

עמוס גולדברג עוסק בחקר השואה וזכרה מתוך הצומת שבין היסטוריה, תיאוריה ביקורתית וספרות. מחקריו ופרסומיו מתמקדים בעיקר בהיסטוריה תרבותית וספרותית של היהודים בתקופת השואה, בחקר הטראומה, בהיסטוריוגרפיה של השואה  ובהתפתחות זיכרון השואה בעידן הגלובלי. ספרו טראומה בגוף ראשון: יומני יהודים בתקופת השואה (2012) זכה בפרס עגיט לספרתו השואה וחקרה.  גירסה מעודכנת ומעט שונה יצאה לאור באנגלית בהוצאת הספרים של אוניברסיטת אינדיאנה ב 2017. הספר נכלל ברשימת ספרי המחקר הטובים ביותר לשנת 2018 של כתב עת Choice  של איגוד הספריות המחקריות והאוניברסיטאיות בארה"ב.

מחקריו הנוכחיים מתמקדים בשני נושאים עיקריים. א. בהיסטוריה תרבותית של גטו ורשה. בין השאר עוסק מחקר זה בתרבות השמועות בגטו, בבתי קפה, בליצני הרחוב, ביחס למוות ועוד. ב.  בכתיבה של זיכרונות של יהודים לאחר השואה שבמוקדם סוגיית ההתמודדות שבדיעבד עם חווית חוסר האונים.

כתביו פורסמו בעברית, אנגלית, פולנית, צרפתית, גרמנית וערבית.

בשנת 2014 יזם את הקמת "פורום חוקרי שואה רצח עם ואלימות המונית באוניברסיטה העברית" ומאז הוא מרכז את פעולתו.

מאז 2013 חבר בוועדה המדעית של מרכז דינור לחקר תולות ישראל

גולדברג הוא עמית מחקר במכון ון ליר, חבר בוועדה המדעית של הוצאת הספרים של המכון, וחבר במערכת המצומצמת של כתב העת "תיאוריה וביקורת". הוא גם חבר במערכת הוצאת "הקשרים" של אוניברסיטת בן גוריון בנגב וחבר בוועדת המלגות הישראלית גרמנית של קרן מינרבה.

בין השנים 2007-2013 היה עורך שותף של כתב העת הדו לשוני דפים לחקר השואה Dapim: Studies on the Holocaust (Taylor and Francis)

גולדברג היה חוקר אורח באוניברסיטת קורנל (במסגרת הפוסט דוקטורט) ומרצה אורח במרכז שטרסלר לחקר השואה ורצח עם באוניברסיטת קלרק בארה"ב.  בשנת 2019 משמש כעמית מחקר בכיר במוזיאון השואה בוושינגטון

זכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע ובמספר רב של פרסים ומלגות.

 

מבחר מפרסומיו

  • עמוס גולדברגטראומה בגוף ראשון: כתיבת יומנים בתקופת השואה, אור יהודה: כתר זמורה ביתן דביר והוצאת הקשרים של אונ' בן גוריון, 2012 (תרגום מעדכן ומעובד לאנגלית של הספר ראה אור בהוצאת Indiana University Press ב 2017(
  • בשיר בשיר ועמוס גולדברג (עורכים), השואה והנכבה: זיכרון, זהות לאומית ושותפות יהודית ערביתתל אביב: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד 2015.
  • Amos Goldberg and Haim Hazan (eds.), Marking Evil: Holocaust Memory in the Global Age. New York: Berghahn Books 2015.

יזם את התרגום, ערך מדעית והקדים הקדמה ל:

  • דומיניק לה קפרהלכתוב היסטוריה לכתוב טראומה, תל אביב: רסלינג ויד ושם, 2006.
  • זיגמונד באומןמודרניות והשואה, תל אביב: רסלינג, 2013.

קישורי יו טיוב:

https://www.youtube.com/watch?v=XnniGKDZdoU

https://www.youtube.com/watch?v=1LmFhb7bMP4

https://www.youtube.com/watch?v=jPTO8O6qCI0

 

 

 

קראו פחות
jonathan_dekel-chen

פרופ' יונתן דקל חן

חדר 6003 בניין רבין; שעת קבלה (בשנת הלימודים): ימי ד', 10:30 – 12:00 או ע"פ תיאום מראש

פרופסור יונתן דקל-חן הוא בעל קתדרה של הרב אדוורד סנדרו בחקר יהודי בריה"מ ומזרח אירופה באוניברסיטה העברית. הוא חבר בחוג להיסטוריה כללית וגם בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו.

קרא עוד

פרופ' דקל-חן כיהן כיו"ר האקדמי של מרכז נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה וגם כיו"ר החוג ללימודים רוסיים והחוג להיסטוריה של עם ישראל. מחקריו פורסמו בבתי הוצאה לאור באוניברסיטת ייל, אוניברסיטת אינדיאנה, מאגנס ובשורה ארוכה של כתבי עת מובילים בחו"ל. מחקריו עוסקים בעולם היהודי המודרני, מדעי הרוח היישומיים (Applied Humanities), טרנס-לאומיות, היסטוריה יהודית, היסטוריה חקלאית, יחסים בינלאומיים, פילנתרופיה, דיפלומטיה לא-פורמלית (non-state diplomacy) ובהגירה בעת החדשה. 

בשנת 2014 הוא הקים עם בניו את ביכורים: כפר הנוער למצוינות באומנויות הבמה. הכפר ממוקם במועצה אזורית אשכול ונועד ליצור חינוך אומנותי ברמה כלל-עולמית עבור בני נוער מוכשרים מהפריפריות בישראל.

 


 

 

Selected Publications:

 

Farming the Red Land: Jewish Agricultural Colonization and Local Soviet Power, 1923-1941. New Haven: Yale University Press, 2005.

 

Mahane meshutaf? Kooperatsiia b'hityashvut ha-yehudit ha-haklait be-Rusya u-beolam, 1890-1941. Jerusalem: Magnes Press & Yad Tebenkin Press, 2008.

 

Editor (with David Gaunt, Natan Meir, Israel Bartal), Anti-Jewish Violence: Rethinking the Pogrom in East European History. Bloomington: Indiana University Press, 2010.

 

Editor (with Eugene Avrutin and Robert Weinberg), Ritual Murder in Russia, Eastern Europe and Beyond: New Histories of an Old Accusation. Bloomington: Indiana University Press, 2017.

 

“Putting Agricultural History to Work: Global Action Today from a Communal Past.” Featured article in: Agricultural History 94, no. 4 (2020): 512-544.

 

“A Response to R. Douglas Hurt, Ben Nobbs-Thiessen and Nahum Karlinsky.” Agricultural History 94, no. 4 (Fall 2020): 562-567.

 

“Israeli Reactions in a Soviet Moment: Reflections on the 1970 Leningrad Affair.” Kennan Cable #58. September 2020. 

           

“A Light unto the Nations? A Stalled Vision for the Future of the Humanities.” AJS Perspectives. Fall 2020, pp. 56-58.

 

“Transnational Intervention and its Limits: The Case of Interwar Poland.” Journal of Modern Jewish Studies 17, no. 3 (2018): 265-286.

 

“Between Myths, Memories, History and Politics: Creating Content for Moscow’s Jewish Museum and Tolerance Center.” The Public Historian 40, no. 4 (2018): 91-106.

 

“Philanthropy, Diplomacy and Jewish Internationalism.” In: The Cambridge History of Judaism, Volume VIII: The Modern Period, c. 1815 – c. 2000. Edited by Mitchell Hart and Tony Michels. Cambridge University Press, 2017.

 

“Jewish Threads in the Fabric of International History.” In: International History in Theory and Practice. Edited by Barbara Haider-Wilson, William Godsey, Wolfgang Mueller, pp. 477-500. Vienna: Verlag der Osterreichischen Akademie der Wissenschaften, 2017.

 

“Dueling Visions of Rebirth: Interwar Palestine versus Soviet Russia,” Journal of Jewish Identities 9, no. 2 (July 2016): 139-157.

 

“Rethinking Boundaries in the Jewish Diaspora from the FSU.” In: The New Jewish Diaspora: Russian-Speaking Immigrants in the United States, Israel and Germany. Edited by Zvi Gitelman, pp. 77-88. New Brunswick, NJ: Rutgers University Press, 2016.

 

“Faith Meets Politics and Resources: Reassessing Modern Transnational Jewish Activism.” In: Purchasing Power: The Economics of Modern Jewish History. Edited by Rebecca Kobrin and Adam Teller, pp. 216-237. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2015.

 

“Liberal Answers to the ‘Jewish Question’: Then and Now.” In: Church and Society in Modern Russia. Edited by Elise Wirtschafter and Manfred Hildermeier, pp. 133-156. Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2015

 

“East European Jewish Migration: Inside and Outside,” East European Jewish Affairs 44, no. 3 (December 2014): 154-170.

 

"A Durable Harvest: Reevaluating the Russia-Israel Axis in the Jewish World." In: Bounded Mind and Spirit: Russia and Israel, 1880-2010. Edited by Brian Horowitz and Shai Ginsburg, pp. 109-129. Bloomington, IN: Slavica Publishers, 2013.

 

“Activism as Engine: Jewish Internationalism, 1880s-1980s.” In: Religious Internationals in the Modern World: Globalization and Faith Communities since 1750, pp. 269-291. Edited by Abigail Green and Vincent Viaene. Basingstoke, UK: Palgrave Macmillan, 2012.

 

“Crimea 2008: A Lesson about Uses and Misuses of History,” East European Jewish Affairs 39, no. 1 (April 2009): 101-105.

 

“‘New’ Jews of the Agricultural Kind: A Case of Soviet Interwar Propaganda,” Russian Review 66 (July 2007): 424-50.

 

“An Unlikely Triangle: Philanthropists, Commissars, and American Statesmanship Meet in Soviet Crimea, 1922-37.” Diplomatic History 27, no. 3 (2003): 353-376.

 

“Farmers, Philanthropists, and Soviet Authority: Rural Crimea and Southern Ukraine, 1923-1941.” Kritika: Explorations in Russian and Eurasian History 4, no. 4 (Fall 2003): 849-885.

קראו פחות
ענת הלמן

ד"ר ענת הלמן

בניין רבין
בתיאום מראש בדוא"ל

מרצה בכירה. בעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מלמדת היסטוריה חברתית של העת החדשה ומתמחה בחקר היישוב היהודי בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של המדינה. 

קרא עוד

 

קראו פחות
ד"ר נילי ואזנה

פרופ' נילי ואזנה

חדר 1104, בניין רבין. שעות קבלה: לפי תיאום מראש במייל.

מרצה בכירה בחוג לתולדות עם ישראל ויהדות זמננו, בתקופת המקרא.

קרא עוד

 

תפקידים: 

* עורכת כתב העת השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום (בהוצאת המכון למדעי היהדות);

* ראש התכנית האקדמית במסגרת בית הספר לתלמידי חו"ל על שם רוטברג למ"א בתחום: The Bible and the Ancient Near East;

* אחראית אקדמית על תוכנית e-teacher להוראת עברית מקראית ברשת.

* ראש ועדת מקצוע ללימוד התנ"ך בחינוך הממלכתי.

 

רשימת פרסומים נבחרים:

 “Anzu and Ziz: Mythical Great Birds in Ancient Near Eastern, Biblical and Rabbinical Traditions,” Journal of the Ancient Near Eastern Society, 31, 2009, pp. 111-135 

“Are Trees of the Field Human? A Biblical War Law (Deut. 20:19-20) and Neo-Assyrian Propaganda,” in: Mordechai Cogan and Dan’el Kahn (eds.), Treasures on Camels’ Humps: Historical and Literary Studies from the Ancient Near East Presented to Israel Eph’al, Magnes, Jerusalem, 2008, pp. 274-295

   “Natives, Immigrants and the Biblical Perception of Origins in Historical Times,” Tel-Aviv 32/2, 2005, pp. 220-244)

A case of the Evil Eye: Qoh 4:4-8”, Journal of Biblical Literature 126/4, 2007, pp. 685-702

  (War Crimes in Amos’ Oracles Against the Nations", (Amos 1:3-2:3), Beer sheva 19, 2010, pp. 93-115 (Hebrew"

   Joshua”, The Oxford Encyclopedia of the Books of the Bible, Oxford University Press, 2011, pp. 485-500"

  Enemy at the Gates: The Phenomenon of Fortifications in Israel Reexamined" (co-authored with Doron Ben-ami), Vetus Testamentum 63/1 (2013), pp. 1-15.

 "Joshua", in: Adele Berlin and Marc Brettler (eds.), The Jewish Study Bible, 2nd ed. Oxford University Press, New York 2014, pp. 439-493

* ראיון עם רינו צרור בתוכנית חוצה ישראל על הספר 'כל גבולות ארץ':

 https://www.youtube.com/watch?v=zDt-Rt5WNO0

 

* ראיון כתוב עם ד"ר לאה מזור באתר הבלוג שלה על מקרא, הוראה וחינוך

http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2010/05/blog-post.html

 

* 'מי כתב את ספר יהושע?' מתוך מקראנט, אתר התנ"ך (מט"ח)

https://www.youtube.com/watch?v=ZuB1mMo3g5E

 

* 'ספר יהושע, מקומו בתנ"ך ותפקידו', מתוך מקראנט, אתר התנ"ך (מט"ח)

https://www.youtube.com/watch?v=0HhXY2YlKt0&ebc=ANyPxKqnNUhbDEVyrj8Wn8zZc6xnX24fKp-CXK7jCMPpTq4LIN-VZAIZ-Vb9xNJ0I6fW7m3J3J7Zkycu8GqaIjOohO3UoscIPw

 

*הרצאה במסגרת השתלמות מורים, תשע"ה:

יריחו, חצור, העי: גיבורות סיפור הכיבוש המקראי 

https://www.youtube.com/watch?v=IYF6x-EqRkk

 

* חוקי מלחמה במקרא, מדוע תשע"ה

https://www.youtube.com/watch?v=FfW25VrRng0&ebc=ANyPxKosVocV0fSwyjo45rs803qiSMgRxrl7_vxdlnhuAbJZ0VMgGr-Sgo9zs-Vr18uo0alxqsz6FlFUBh8vAjzSy9FDVpMpFw

 

* הרצאה במסגרת מושב של חבר הנאמנים, 2010 בנושא:

Genesis: Origins of the Universe and Humankind - Second Panel

https://www.youtube.com/watch?v=E1nEl2DLn7I

Forever Outsiders: The Origin of Israel according to the Bible   from 1:08:00 - 1:30:20

 

* הרצאה במסגרת הקונגרס העולמי החמישה עשר למדעי היהדות, ירושלים 2009:

Plenary panel: Israel, Aram and Assyria: Between Bible and Archaeology

שם ההרצאה: enemy at the Gates: The Phenomenon of Fortifications in Israel and Judah reinvestigated

https://www.youtube.com/watch?v=wyQ4T-VIRMY

1:30:10 - 1:55:00

* מתוך הקורס 'מבוא להיסטוריה גיאוגרפית תרבותית של ירושלים',

הרצאה 'ירושלים עיר הבחירה': 17.2.14: (ההרצאה מחולקת ל 5 מקטעים)

https://www.youtube.com/watch?v=0TH6O56gqok&list=PLplBWgJ5vvWXh0gPL0U1Atxs-DGsNpA3j

נרטיב הבחירה:

https://www.youtube.com/watch?v=0TH6O56gqok

 

שעת קבלה וחדר: חדר 1104 בבניין רבין, הר הצופים. שעת קבלה: יום א' 10:00-11:00 ולפי תיאום מראש. 

קראו פחות
פרופ' יפעת וייס

פרופ' יפעת וייס

פרופסור יפעת וייס היא פרופסור מן מניין המלמדת בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, עומדת בראש מכון שמעון דובנוב להיסטוריה ותרבות יהודית בליפציג, ומשמשת חברת הנהלת מרכז מצוינות "דעת המקום – המרכז לחקר תרבויות מקום בעולם היהודי בעידן המודרני".

קרא עוד

במהלך שנת 2015 כיהנה במשך כשנה כסגנית דיקן למחקר בפקולטה למדעי הרוח.

יפעת וייס מפרסמת בתחומי ההיסטוריה הגרמנית והמרכז-אירופית, ההיסטוריה היהודית וההיסטוריה הישראלית. מחקרה בשנים האחרונות עוסק בסוגיות של הגירה, אזרחות, לאומיות וריבונות, כמו גם בסוגיות של מרחב ומורשת חומרית, היסטוריה השוואתית והיסטוריה של השפעה והעברת ידע.

בשנים 2011-2008 עמדה בראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנים 2007-2001 עמדה בראש מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו באוניברסיטת חיפה. וייס כיהנה כעמיתה במרכז המחקר הבינלאומי ללימודי התרבות בווינה (2003), במכון דובנוב בליפציג (2004), במכון למחקר חברתי בהמבורג (2006-2005), במכון רימרק להיסטוריה אירופית מודרנית באוניברסיטת ניו-יורק (2007) במכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם (2008-2007), במכון אירופה בסטנפורד (2013) ובמכון למדעי האדם בוינה (2014-2015). שימשה בעבר חברה בוועדה המדעית של הוצאת זלמן שז"ר, במערכת המדעית של כתב העת יד ושם קובץ מחקרים ובוועדה המדעית של הוצאת מאגנס. כיום היא מכהנת כחברה בהנהלת מכון ליאו בק, ובוועדה המדעית המלווה של מספר מכונים וביניהם: מכון מינרבה להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל-אביב, מרכז מינרבה קבנר להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית ומכון שמעון דובנוב להיסטוריה ותרבות יהודית בליפציג.

בשנת 2012 זכתה פרופ' יפעת וייס בפרס הרקטור על הצטיינות במחקר ובהוראה ובאותה שנה אף בפרס ע"ש חנה ארנדט לחשיבה פוליטית שניתן על ידי קרן היינריך בל וסנאט העיר ברמן שבגרמניה. בשנת 2015 זכה ספרה נסיעה ונסיעה מדומה: לאה גולדברג בגרמניה 1930-1933 בפרס פולונסקי למקוריות וחדשנות במדעי הרוח.

רשימת פרסומים נבחרים:

י' וייס, אתניות ואזרחות. יהודי גרמניה ויהודי פולין, 1940-1933, סדרת ספרי המרכז להיסטוריה גרמנית על שם ר' קבנר, ירושלים: הוצאת מאגנס 2000.

 

י' וייס וגלעד מרגלית (עורכים), זיכרון ושכחה: גרמניה והשואה, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד 2005.

 

י' וייס, ואדי סאליב: הנוכח והנפקד, ירושלים ותל-אביב: מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.

 

י' וייס וגדעון טיקוצקי (עורכים), נערות עבריות. מכתבי לאה גולדברג מן הפרובינציה 1935-1923, תל אביב: ספרית פועלים, 2009

 

י' וייס, נסיעה ונסיעה מדומה: לאה גולדברג בגרמניה 1930-1933, ירושלים: הוצאת זלמן שז"ר 2014. 

קראו פחות
oded_zinger

ד"ר עודד זינגר

יועץ B.A

אני חוקר את ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים, בעיקר דרך תעודות מגניזות קהיר.

קרא עוד
את שנות לימודיי חילקתי בין פרינסטון וירושלים. לאחר לימודי הדוקטורט הייתי פוסט-דוקטורנט במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת דיוק, עמית בקבוצת מחקר בנושא ההון התרבותי של נשים יהודיות במכון הישראלי ללימודים מתקדמים ועמית מרטין בובר באוניברסיטה העברית. במחקריי אני משתדל לשלב מחקר פילולוגי של קטעי הגניזה עם היסטוריה חברתית ותרבותית. מחקרי הנוכחי מתרכז בסוגיות של מגדר ומשפט: איך יהודים נעזרו במוסדות השיפוט היהודיים והמוסלמיים ובאיזו מידה ענייני מגדר עיצבו את הדרכים שבהם יהודים חוו את המוסדות המשפטיים ופעלו בהם. נושא נוסף שמרתק אותי הוא הדרך שבה גברים ונשים מתארים את עצמם במכתבים פרטיים שנמצאו בגניזה וסוגי התביעות שהם מפנים לנמען על בסיס עיצוב העצמי (self-fashioning) הזה. ממחקר זה אני מקווה לפנות בעתיד לחקור את מגוון התפיסות והפרקטיקות של גבריות של יהודים בעולם האסלאמי בימי הביניים. כמו כן, אני מתעניין בספרות הפופולרית שכתבו יהודים בארצות האסלאם בימי הביניים ובקשרי הגומלין שבין ספרות זו והיסטוריה חברתית.

קראו פחות
אביגיל מנקין-במברגר

ד"ר אביגיל מנקין-במברגר

חדר 3312, בניין רבין
שעות קבלה: בתיאום מראש

מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. ד"ר אביגיל מנקין-במברגר חוקרת היסטוריה חברתית ותרבותית של יהודים בשלהי העת העתיקה ומאגיה עתיקה.

קרא עוד
את עבודת הדוקטורט כתבה באוניברסיטת תל אביב (2019), ולאחר מכן הייתה עמיתה בתוכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית. ספרה הראשון, שעתיד לראות אור בהוצאת יד בן-צבי, עוסק בקשר שבין משפט ומאגיה ביהדות שלהי העת העתיקה: מצד אחד, הטקסים המאגיים היהודיים רוויים בשפה משפטית ובלשון שטרות, ומנגד, מונחים הלכתיים מספרות חז"ל טעונים לא פעם במשמעויות מאגיות. מנקין-במברגר טוענת כי שבירת המחיצות בין מאגיה למשפט יכולה להביא להבנה מורכבת ועשירה יותר של החברה היהודית העתיקה – החל בהבנה מקומית של מושגי יסוד כמו שבועה, נדר ושטר; דרך הבנה של מבנים חברתיים כמו המשפחה, הקהילה וההנהגה הרבנית; וכלה בחשיבה רחבה יותר על המבנה המרובד של החברה היהודית בבבל.

בימים אלו אביגיל עוסקת בפרויקט מחקר הנוגע בשימוש במקורות המאגיים כמקור ללימוד היסטוריה חברתית של יהודים בשלהי העת העתיקה. במחקרה הנוכחי היא בוחנת את חיי היומיום של יהודים בבבל, היחס בין קבוצות יהודיות לקבוצות לא יהודיות, וכן סמכות רבנית וקיומן של אליטות שאינן רבניות. ד"ר מנקין-במברגר פרסמה מאמרים הנוגעים  באספקטים שונים של יהדות שלהי העת העתיקה, ומאגיה יהודית ודמונולוגיה. פרסומיה האחרונים כוללים:

- רפואה והגנה מאגית בליטורגיה יהודית בבלית, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, (בדפוס).

-“A Jewish Magical Handbook in the Babylonian Talmud”, Jewish Studies Quarterly, forthcoming.

-"Babylonian Jewish Society: The Evidence of the Incantation Bowls", with Simcha Gross Jewish Quarterly Review, forthcoming.

-"Who Were the Jewish ‘Magicians’ behind the Aramaic Incantation Bowls?,” Journal of Jewish Studies  71.2 (2020), 235-254.

-“The Vow-Curse in Ancient Jewish Texts,” Harvard Theological Review 112.3 (2019), 340-357.

קראו פחות
עודד  עיר-שי

פרופ׳ עודד עיר-שי

חדר 2203 בניין רבין

פרופ׳ עודד עיר-שי (Oded Irshai) עוסק בחקר תולדות היהודים בשלהי העת העתיקה, בין התגבשותה של הנצרות ככוח פוליטי מתעצם באימפריה ועלייתה של המלכות הנוצרית לבין ירידת קרנה של ביזאנטיון עקב החדירה והכיבוש הערבי את המרחב הביזאנטי (המאות 8-3 לספ׳).

קרא עוד

במרכז מחקריו וההוראה שלו עומדים סוגיות מחיי היהודים ותרבותם בארץ ישראל והתפוצות במרחב הרומי- הנוצרי, עולם בית הכנסת, נפתולי ההנהגה היהודית, כמו גם עניינים הנוגעים לעולמם של החכמים באותה עת ולסמכותם בחברה שהיו חלק ממנה. כמו כן, מתמחה עודד עיר-שי בשיח ובפולמוס היהודי הנוצרי באותה עת ובמקומם של היהודים בהיסטוריוגרפיה ובכרונוגרפיה הנוצרית הקדומה כמרכיב בעיצובו של הז׳אנר הזה שהיה מרכזי בעיצוב עולמם של נוצריי האימפריה באותן מאות (בנושא זה הוא מנהל פרויקט מחקר הנתמך במענק מהקרן הלאומית למדע).

 

עד לאחרונה שמש כראש המכון למדעי היהודות ע״ש מנדל באוניברסיטה העברית וכראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן צבי, ירושלים.

קראו פחות
מרים פרנקל

פרופ' מרים פרנקל

חדר 1203, בניין רבין.

פרופ' חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר להיסטוריה. עומדת כיום בראש מרכז דינור לחקר ההיסטוריה היהודית וכן בראש התוכנית הרב תחומית בלימודי תואר בוגר של הפקולטה למדעי הרוח.

קרא עוד

שימשה בעבר כסגנית לראש מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח.

תחום המחקר העיקרי שלה הוא היסטוריה של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים ועיקר מחקריה מתבססים על התיעוד העשיר המצוי בגניזת קהיר. את עבודת  הדוקטור שלה על הקהילה היהודית של אלכסנדריה בימי הביניים היא כתבה באוניברסיטה העברית בהנחייתם של פרופ' מנחם בן ששון ופרופ' חגי בן שמאי וספרה בנושא זה ( מרים פרנקל, "האוהבים והנדיבים";עילית מנהיגה בקרב יהודי אלכסנדריה בימי הביניים, ירושלים, הוצאת מכון בן צבי, תשס"ו) זכה בשנת 2007 בפרס שז"ר. מחקריה הרבים עוסקים באספקטים שונים של החברה והתרבות היהודית בארצות האסלאם בימי הביניים, כגון: תרבות הספר, תרבות חומרית, צדקה ונתינה, עלייה לרגל, קבוצות שוליים ואליטות חברתיות, כמו גם במפגשים בין היהדות לאסלאם. בשנת 2007 עמדה בראש קבוצת  מחקר שעסקה בצדקה ונתינה בתרבויות מונותיאיסטיות במכון ללימודים מתקדמים בירושלים וערכה יחד עם פרופ' יעקב לב ספר בנושא זה. בשנת 2011 השתתפה בקבוצת מחקר שעסקה בנוסעים ומסעות בעולם היהודי במרכז כץ שבאוניברסיטת פן שבפילדלפיה ואף לימדה באוניברסיטה זו.  בשנת 2016 עמדה, לצד חוקרים אחרים, בראש קבוצת מחקר שעסקה  במקום שתפשה מצרים במחשבה ובמציאות היהודית בעת העתיקה ובימי הביניים, במרכז לחקר היהדות והעברית שבאוקספורד. מרים פרנקל גם ערכה וכתבה פרקים בספר הלימוד "מעיל תשב"ץ ; מפגשי תרבות בין יהדות ואסלאם בימי הביניים". 

קראו פחות
מנואלה  קונסוני

פרופ' מנואלה קונסוני

חדר 6817, בניין מדעי הרוח

למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובה קיבלה את תואר הדוקטור שלה (1998-2003) בהצטיינות יתרה.

קרא עוד
היא שימשה כעמית פוסט דוקטורט ע"ש מקס פלנק באוניברסיטה החופשית של ברלין, עמית פוסט דוקטורט בבית הספר לתאוריה וביקורת באוניברסיטת קורנל ועמית פוסט דוקטורט של סכוליון, במרכז סכוליון, המרכז הבינתחומי ללימודי יהדות באוניברסיטה העברית. היא אף הייתה חברה בכירה בקבוצת סכוליון על "ידע וכאב", 2007-2010. כיום היא פרופסור חבר במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ובבית הספר להיסטוריה, וכן במחלקה ללימודים רומניים ולטינו-אמריקניים, שהיא עומדת בראשה. היא מנהלת התכנית ללימודים איטלקיים וכמו כן היא המנהלת של המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון. היא כתבה את הספר רזיסטנצה או שואה, זיכרון הגירוש וההשמדה באיטליה 1945 - 1985 , יורשלים: מגנס 2010 (בעברית) ואת הספר L'eclisse dell'antifascismo. Resistenza, questione ebraica e cultura politica in Italia 1943-1989  (בהוצאת לטרצה 2015), שעליו קיבלה את פרס פולונסקי 2016 על מקוריות וחידוש במדעי הרוח. היא פרסמה מאמרים על ההיסטוריה של יהדות איטליה, על ספרות השואה ולימודי השואה, על זיכרון ובניית זהות לאומית במערב אירופה, ועל נושאי מגדר. תחומי המחקר שלה כוללים היסטוריה אירופאית מודרנית, היסטוריה של יהדות זמננו, ספרות השואה ולימודי השואה, היסטוריה איטלקית מודרנית ובת זמננו והיסטוריה של יהודי איטליה. היא חברה במערכת כתב-העת "איטליה - על ההיסטוריה והספרות של יהדות איטליה" ובמערכת של ה"Rassegna Mensile di Israel". מבין מאמריה: "Primo Levi, Robert Antelme and the Body of the Muselman", Partial Answers 7/2 (יוני 2009): 243-259; "The new grammar of the Otherness: Europe, the Shoah and the Jews", Jewish History, 24,2, 2010; "Il corpo della politica e la politica del corpo. La Shoah, le donne e la scrittura in Italia", Quaderni Storici, 2, 2012.

שני המחקרים בהם היא עוסקת הם: "המושג 'מוות': ניתוח פילוסופי ואנתרופולוגי של המושג 'מוות' וההיסטוריה של השואה" ו- "חוטים של אנטישמיות: מוות, קורבנות, וזכרון. אירופה 1985-2010". היא זכתה במספר פרסים, ביניהם: פרס ע"ש בן ציון דינור להצטיינות אקדמית במחקר על היסטוריה יהודית; פרס ע"ש קורינלדי עבור פוסט דוקטורט על יהדות איטליה; פרס בינלאומי על הצטיינות אקדמית ע"ש אפרים א. אורבך, מטעם קרן הזכרון לתרבות יהודית (Memorial Foundation for Jewish Culture), ניו יורק; מלגת פוסט דוקטורט לעמית ע"ש ורבורג; מלגת פרופסור אורח ע"ש ויטרבי במרכז ללימודי היהדות הים-תיכוניים (Center for Mediterranean Jewish Studies) באוניברסיטת UCLA. פרופ' מנואלה קונסוני היא ראשת קתדרת ״אדם ופלה סטארקוף״, בלימודי השואה.

 

תחומי המחקר שלה כיום הם: היסטוריה תרבותית, היסטוריה חברתית, היסטוריה אינטלקטואלית והיסטוריה פוליטית.

תחומי ההוראה שלה הם: היסטוריה פוליטית וחברתית של אירופה המודרנית והעכשווית; לימודי הזיכרון; היסטוריה של יהדות איטליה; ספרות השואה ולימודי השואה; היסטוריה של האנטישמיות.

קראו פחות
פרופ' דניאל שוורץ

פרופ' דניאל שוורץ

פרופ' מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, היסטוריון של תקופת הבית השני. יליד 1952, הוא החל את לימודיו בחוג עם עלייתו לארץ בשנת 1971, סיים בו את שלושת תאריו (לרבות דוקטורט על היחס לעבודת בית המקדש בסוף ימי הבית השני, 1979) ומלמד מאז בחוג. מחקריו מוקדשים לתולדות ישראל בימי הבית השני, ובמיוחד להיסטוריוגרפיה של התקופה.

קרא עוד
 שימש בתפקידים רבים באוניברסיטה. החל משנת 2020 - משמש כמנהל האקדמי של "בית הספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח" באוניברסיטה העברית.

 בין ספריו: תרגומים מפורשים לספר מקבים ב (תשס"ה) ולספר חיי יוסף מאת יוסף בן מתתיהו (תשס"ח), וכן מונוגרפיה על אגריפס הראשון (תשמ"ז), ספר על המתודה של קריאת יוספוס כמקור להיסטוריה (Reading the First Century, 2013 ), וספר על ההבדל בין יהודים ו"יהודאים" (Judeans and Jews: Four Faces of Dichotomy in Ancient Jewish History, 2014); שני הספרים האחרונים צמחו מהוראה בחוג, בתרגילי המקורות ובשעור המבוא של תקופת הבית השני.  

קראו פחות
ד"ר דימיטרי שומסקי

פרופ' דימיטרי שומסקי

חדר 403, בניין אינשטיין, מכון המחקר ליהדות זמננו

פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ומנהל מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל באוניברסיטה העברית.