אנשים

צרו קשר

ראש החוג:  פרופ' רם בן שלום
דוא"ל: Ram.Ben-Shalom@mail.huji.ac.il

יועץ לימודים לתואר ראשון: ד"ר עודד זינגר
דוא"ל: odedzinger@gmail.com

יועץ לימודים לתואר שני: פרופ' דימיטרי שומסקי
דוא"ל: dimitry.shumsky@mail.huji.ac.il

מזכירת החוג: איריס נהרי
טלפון: 02-5881388; דוא"ל:  irisn@savion.huji.ac.il
חדר 4409; קבלת קהל: א' 14:30-11:30, ב'-ה 13:00-10:00

תלמידי דוקטורט

קרן  חלמית

קרן חלמית

תלמידת מחקר
בהדרכתם של פרופסור חיים סעדון וד"ר עמוס גולדברג

קרא עוד
נושא העבודה:

יהודי תוניסיה ומצב יהודי אירופה בשנות השלושים בראי העיתונות התוניסאית.

רקע למחקר:

בתחילת המאה העשרים  מנתה האוכלוסייה היהודית בתוניסיה כ-24 אלף נפשות בכ-50 קהילות מפוזרות ברחבי המדינה. ערב מלחמת העולם השנייה הוכפל מספר היהודים וטיפס ליותר מ- 60 אלף. הקהילה היהודית בתוניסיה הייתה קהילה מסורתית בעיקרה. תחת משטר החסות הצרפתי שהחל ב 1881, זכו היהודים אט אט להרחבת הקריטריונים לקבלת אזרחות צרפתית והחלו לטפס בסולם המעמדי הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. היהודים בתוניסיה נטו לגור באזורים מופרדים מיתר האוכלוסייה ובכך שמרו על ייחודם ועל מנהגיהם, אך עם חדירת התרבות הצרפתית, היהודים החלו לעבור תהליך אקולטורציה. בתקופה של בין שתי מלחמות העולם פרחה הקהילה היהודית ושגשגה. הביטוי לכך היה בכל תחומי החיים לרבות" מעמד משפטי, ארגון קהילה, חיי הכלכלה, חיי הרוח, פעילות תרבותית ופעילות ציבורית הן בחברה היהודית והן בחברה הכללית.

העיתונות היהודית בתוניסיה, שהייתה ביטוי לתהליכים אלה, הייתה עשירה ומגוונת מבחינה אידיאולוגית ופוליטית. מוכרים לפחות 141 כתבי עת ועיתונים יהודיים שיצאו לאור משנת 1878 ועד 1967, מתוכם 48 בשפה הצרפתית.  בחרתי להתמקד בשני עיתונים יהודיים בצרפתית שפורסמו במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה העשרים. עיתונים אלה מחולקים לזרמים אחדים שאיתם היו מזוהים בעלי העיתונים. מטרתי היא למיין ולאפיין כיצד כל זרם התמודד עם מצבם המדרדר של היהודים באירופה, באיזו דרך הזרמים השונים בחרו להתמודד אם בכלל. 

קראו פחות
irit

עירית חן

משלחת הקניות בקלן 1965-1953
בהנחיית פרופ' יפעת וייס וד"ר שרון ליבנה
Iritchen7@gmail.com
קרא עוד

שנותיה של גרמניה הנאצית והשמדת יהודי אירופה הכתיבו את אופי הקשר בין מדינת ישראל, שראתה עצמה כנציגת העם היהודי, לבין הרפובליקה הפדרלית הגרמנית, שראתה עצמה ממשיכתה של האומה הגרמנית. למן הקמת שתי המדינות ועד מחצית שנות החמישים התעצב הקשר סביב חרם תרבותי ופוליטי ישראלי על גרמניה יורשת הרייך השלישי – מחד, וסביב יצירת מגע תועלתני – מנגד, ששיאו בחתימת הסכם השילומים בספטמבר 1952. עבודת המחקר תעסוק במשלחת הקניות לקלן, הגוף המבצע הישראלי שנשלח לגרמניה למימוש השילומים בשנים 1953 – 1965 בטרם התקיימו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. על אף היותה של המשלחת גוף מסחרי, נוספו לשורותיה יועצים מדיניים מטעם משרד החוץ. מרבית חברי המשלחת, כמו גם ראש המשלחת, פליקס אליעזר שנער, היו ילידי מרכז אירופה דוברי גרמנית שפת אם. המחקר יבחן את פעילות המשלחת מתוך מגוון היבטים: מעורבותה במגעים המוקדמים בין ישראל וגרמניה ביחס לסוגיות מדיניות וביטחוניות; הקשר שרקמו השליחים הישראליים עם אישים מרחבי הקשת הפוליטית הגרמנית; יחס המשלחת הישראלית אל התפוצה היהודית בגרמניה; וכן נזילות הזהויות יהודית – גרמנית-ישראלית של הדיפלומטים הישראליים בעת שירותם את האינטרס הישראלי בגרמניה, ארץ בה נולדו והתחנכו. מתוקף היותה של המשלחת נציגות ישראלית רשמית בגרמניה, החיבור ידגיש את מקומה בעיצוב המגעים המוקדמים בין שתי המדינות. באופן זה המחקר יבקש להרחיב את הידע אודות יחסי ישראל גרמניה המוקדמים לפני היחסים הדיפלומטיים בפרט ואת הידע אודות ערוצי התקשורת בין מדינות שאינן מנהלות יחסים דיפלומטיים ככלל. כמו כן, המחקר ישאף להוות כלי באמצעותו ניתן יהיה לכתוב היסטוריה דיפלומטית לא רק בראי במדיניות חוץ וניתוח מוסדות דיפלומטיים אלא גם באמצעות היבטים של היסטוריה תרבותית.

קראו פחות
אביעזר טוטיאi

אביעזר (אבי) טוטיאן

הקהילה היהודת באסתאנבול 1839-1770
בהנחיית הפרופ' ירון בן-נאה
קרא עוד

 ההיסטוריה של הקהילות היהודיות במרחב העות'מאני בכלל ובערי האימפריה המרכזיות בפרט היא תחום מחקר חשוב ומתפתח, אשר טרם הגיע למיצוי מלא. מחקרי מבקש לתאר את האופי, הדמות, המבנה והמוסדות של הקהילה היהודית בעיר אסתאנבול, בין השנים 1839-1770 .  תקופה זו, שהיא, מחד גיסא, מרובת משברים ומאידך גיסא, מנצנצים בה ניצני תמורות ושינויים, לא נחקרה כדבעי בכל מה שקשור לקהילה היהודית (הרבנית והקראית) בעיר הבירה האימפריאלית. המחקר נסמך על מקורות ראשוניים ומשניים, פנימיים וזרים, בעברית ובלועזית, בתורכית (עות'מאנית ומודרנית) ובג'ודזמו (= לאדינו). המחקר ירחיב את המסד המחקרי הקיים ויבהיר את התהליכים שעברו על הקהילה היהודית בעיר אסתאנבול בטרם תקופת הרפורמות של ה'תנזימאת'. 

תמצית המחקר:

קראו פחות
עדי  לבני

עדי לבני

'חלונות הבית הזה יהיו אפוא פתוחים לארבע רוחות השמים': האוניברסיטה העברית במרחב (1925-1948)
בהנחיית פרופ' יפעת וייס

 

קרא עוד

תקציר המחקר:

נדמה כי הכתיבה הקיימת על האוניברסיטה העברית לקחה כמובן מאליו את עובדת היותה  סוכן מערבי בסביבה מזרחית. עובדה 'טבעית' נוספת שכזו, היא שעם הקמתה, ב-1925, מילאה האוניברסיטה תפקיד לאומי, כסוכנת של בניין אומה בעידן קדם מדינתי, ובעת ובעונה אחת גילמה חתירה נטולת פניות לייצור ידע אוניברסלי.

מחקרי מבקש לעמוד על שני המתחים הללו: בין מערב למזרח ובין האוניברסלי לפרטיקולרי בפועלה של האוניברסיטה העברית לפני 1948. עיקר עניינו של המחקר אינו בהגות או בהיסטוריה אינטלקטואלית, כי אם בהיסטוריה מרחבית של האוניברסיטה העברית, תוך דגש על תפקידה המעשי כסוכנת של בניין אומה. המחקר מתעתד להתבונן בשלושה מרחבים שונים: ה"מרחב הקטן", הוא מרחב ההשפעה של האוניברסיטה על סביבתה המיידית,  ובמסגרתו יייבחנו הפרקטיקות בהן נקט המוסד כסוכן של התיישבות ובאופן בו שרטט ועיצב גבולות שונים של הכלה והדרה; המרחב המזרח תיכוני, במסגרתו יבחנו קשריה של האוניברסיטה עם מוסדות אחרים להשכלה גבוהה באיזור; והמרחב האימפריאלי, במסגרתו ייבחן תפקידה של האוניברסיטה כסוכנת של בניין אומה בהשוואה למוסדות אחרים בתוך המרחב הבריטי-אימפריאלי, מתוך כוונה להעמיד למבחן את ייחודיותה של האוניברסיטה העברית בזמן ובהקשר בו פעלה. 

קראו פחות
תמונה

עומר לכמן

פעילותם של ארגונים יהודים אמריקאים בקרב מהגרים מחוץ לארצות הברית 1921 - 1929.
בהנחיית פרופ' אלי לדרהנדלר
omerlachman55@gmail.com

 

קרא עוד

העבודה עוסקת במעורבותם של ארגונים יהודים אמריקאים בפעילות למען מהגרים יהודים מחוץ לארצות הברית בשנים 1921 – 1929. המחקר, מאפשר לבחון את תגובתה של יהדות ארצות הברית, לקשיים והאתגרים שהציבו שעריה הסגורים של ארצם בפני המהגרים היהודים, ולהשוות בין פעילותם של הארגונים בקרב המהגרים לארץ ישראל לעומת יעדי הגירה אחרים.

קראו פחות
נעמה סרי לוי

נעמה סרי לוי

הפליטים היהודים-פולנים בברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה
בהנחיית פרופ' יפעת וייס
קרא עוד

כ-70% מבין שורדי השואה יוצאי פולין ניצלו הודות למנוסתם והגלייתם לברית המועצות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כ-300,000 יהודים פולנים נסו או גורשו לעבר מזרח-פולין, שנכבשה על ידי הסובייטים.

רבים מהם הוגלו למחנות עבודה וחינוך מחדש בקזחסטן, אוראל ומרחבי סיביר. לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות פליטים רבים נוספים נאלצו להצטרף אליהם. בדיעבד, הבריחה או הגירוש לברית המועצות הצילו את רובם מההשמדה הנאצית. אך בזמן האירועים עצמם אי אפשר היה לדעת זאת, ומצבם הריאלי היה על פי רוב קשה: הם היו פליטים נודדים, רעבים, חולים ונרדפים.

על אף היקפה הנרחב של אוכלוסיית הפליטים היהודים-פולנים בברית המועצות, המחקר מיעט באופן יחסי לעסוק בקבוצה זו, והיא נשכחה גם מן הזיכרון הקולקטיבי. בעבודת הדוקטור שלי אני מבקשת לבחון את תודעתם העצמית של הפליטים ואת האופן שבו נתפסו על ידי הקהילות היהודיות ברחבי העולם, ובפרט קהילות שאפשר לראותן כפזורות של יהדות פולין: בפולין הכבושה על ידי הנאצים, ביישוב היהודי בארץ ישראל, בצפון אמריקה ובדרום אמריקה.

בין השאלות שהמחקר שלי עוסק בהן: כיצד הפליטים עצמם הבינו את מצבם וכיצד אחרים ראו אותו? מהו המידע שהם מסרו החוצה לממשלה הפולנית הגולה? אילו קשרים עלה בידם לקיים עם בני משפחותיהם וחבריהם שנותרו תחת הכיבוש הנאצי? מה היו סוגי הקשרים שקיימו עם האוכלוסיות המקומיות ברפובליקות האסייתיות של ברית המועצות? ועוד. המחקר מתבסס בעיקר על חומר ארכיוני בעברית, אנגלית, יידיש ופולנית.

 

קראו פחות
מירי  פנטון

מירי פנטון

Everyday life, Identity, and Communal Relations: A comparison of Kehilot Shum and Aragon, 1100-1347
בהנחיית פרופ' אלישבע באומגרטן

 

קרא עוד

This dissertation will investigate medieval Jewish communal identity through local institutions, legal developments, and everyday life as differently experienced by the Jews of Aragon and Kehilot Shum from the twelfth to mid-fourteenth centuries. Recent renewed interest in medieval Jewish life has established that Jewish communities were not closed units, but rather institutionally and individually developed many abiding relationships and connections both between communities and with neighbouring Christian society (Chazan, 2010; Abulafia, 2011). However, the basic unit by which Jews are identified and defined geographically, socially, and religiously – the community – has remained largely un-interrogated. Three interrelated questions, asked together, sensitise this project to the variety of medieval meanings and instantiations of community, which my comparative approach seeks to illuminate: how were different medieval Jewish communities constituted? How did people experience being Jewish as a communal identity in the middle ages? And how did different groups of geographically proximate Jews establish social, legal, and theological boundaries that brought communal identity into being? 

My PhD will attempt to address anew various aspects of medieval Jewish life with a focus on how medieval Jewish communities were constituted, and how communal identity was experienced and instantiated. I will do so through three sections: building community, shaping community, and living in community. Breaking down the complex relationships among Jews, and between Jews and Christians, into these sections allows my research to address how community and communal identity manifested in different ways in different strata of relationships, and compare these instances of communal identity and inter-communal relationships across medieval Christian Europe. As this thesis is based on a comparison between two geographical areas, each section will attempt to treat equally Aragonese Jewish communities and Quehilot Shum. This comparison between Ashkenaz and Sepharad will hopefully be a small step towards reconsideration of the notion of ‘Jewish community’ as a single institution. By describing diversity and drawing together points of similarity, I hope to demonstrate the value of comparative work for developing a more nuanced picture of medieval Jewish life

קראו פחות
אנה קוואלקו

אנה קוואלקו

מורשת מוכחשת: לתולדות אוספי ספרים גרמניים-יהודיים ובניית אומה בצ'כוסלובקיה, 1918-1948
בהנחיית פרופ' יפעת וייס

 

קרא עוד

My dissertation seeks to be first and foremost a story of a socio-political life of books. It intends to offer a history of German-Jewish book collections in Czechoslovakia - a country which emerged from the fall of the Austro-Hungarian Empire, and in the course of the following three decades experienced the rise of the First and Second Republic, the Nazi occupation and the post-war recreation as an ethnically homogenous nation-state. It seeks to examine the specific conditions in which the German-Jewish book collections were established and subsequently developed in the three aforementioned periods, and to illuminate main factors that stimulated their movement within the Czechoslovak state, the Central and Eastern Europe, and eventually also outside the European borders. Furthermore, while providing a history of book collections, it aims also to shed some light on the history of Czechoslovakia, and specifically on various nation-building processes that created the socio-political framework in which the German-Jewish heritage unfolded in the period of 1918-1948. As it demonstrates, that framework influenced directly not only the examined book collections, but also the political making of national belonging out of great variety of identifications - local, linguistic, religious, ethnic - that one may see in the discussed areas. I believe that the proposed double-perspective will contribute to a more nuanced understanding of the complex and intertwined relations between the German-Jewish heritage and the Czech nation-building in the first half of the XX century.

 

 

קראו פחות
מירב

מירב ראובני

פולמוסים על השפה העברית בעיתונות היהודית 1860-1920
בהנחיית פרופ' ירחמיאל כהן וד"ר איה אלידע

קרא עוד
המחקר שלי עוסק בפולמוסים על השפה העברית בעיתונות היהודית 1860-1920, בהנחיית פרופ' ירחמיאל כהן וד"ר איה אלידע.

קראו פחות
אסנת אמילי רנץ

אסנת אמילי רנץ

"השטן דיבר מן הכתובים": אלימות דתית בשלהי העת העתיקה בין יהודים ונוצרים
בהנחיית פרופ' עודד עיר־שי
קרא עוד

שלהי העת העתיקה מסתמנת בין השאר גם כתקופה רווית אלימות, אשר התאפיינה בלהט דתי ובאלימות קבוצתית של המונים. תיאורי האירועים העולים מהכרוניקות ושאר כתבי התקופה מלמדים כי גם היהודים, לצדן של קבוצות שונות מקרב הנוצרים, נטלו חלק במאבקים, לעתים מתוך התגוננות וחוסר ברירה, לעיתים כיוזמים, באמצם התנהגות עדרית אלימה, הן ברמת ההסתה הן בגילויים מעשיים. בעת האחרונה זוכה תופעת האלימות הדתית בשלהי העת העתיקה לעשייה מחקרית ענפה, הנובעת מתיחום מאות אלה (מאות רביעית עד שביעית) כתקופה בעלת מאפיינים ייחודיים וכזירה מחקרית צעירה יחסית, לצד העיסוק המחקרי בתופעות היסטוריות חברתיות והמגמה לאינטרדיסציפלינריות. באופן מפתיע, מקומם של היהודים בזירה זו לא זכה לבירור מעמיק.

עבודת המחקר שלי שואפת לחשוף את מקומם של היהודים במארג החברתי של שלהי העת העתיקה, ובעיקר את תדמיתם כפי שאלו עולים מתוך החיבורים ההיסטוריוגרפיים הכנסייתיים בני התקופה. בדומה לפרדיגמה שהציבה ג'ואן וולך סקוט, עניינים אלה עשויים לעלות מתוך בחינת מערכת היחסים שבין שלושת הגורמים הבאים: האירוע ההיסטורי ריאלי המיוצג, אופן ייצוגו בחיבורים והתקבלותו ופרשנותו בקרב האוכלוסייה. כך, עבודת המחקר עתידה לנוע על המתח שבין המציאות הריאלית לזו המדומיינת ולדון בתוצאותיה הריאליות של זו האחרונה.

 

 

קראו פחות
 עינה  רחל ששון

עינה רחל ששון

סימון היהודים בתקופת השואה
בהנחיית ד"ר יעל אורביטו-נידם וד"ר עמוס גולדברג

קרא עוד
תיאור המחקר:

התקנות בדבר סימון היהודים התקיימו בתקופת השואה במרבית הארצות שהיו תחת שלטון נאצי, במזרח אירופה ובמערבה. בעוד האדם עוטה על עצמו סממנים חיצוניים מבחירה, הסימון הכפוי יוצר הבחנה מיידית בניגוד לרצונו של האדם, ולעתים קרובות גם בניגוד לטובתו, עד שהוא מסכן את הביטחון האישי שלו במרחב הציבורי, או יוצר תחושת חוסר ביטחון וזרות. מעצם טבעו ומטרתו מבדיל הסימון בצורה ברורה בין יהודים ולא-יהודים, ובכך יוצר מאזן יחסים שונה בקרב חברות שהתקיימו עד אז זו לצד זו. ניתן לומר כי הסימון יצר מעין "גטו חברתי" במקומות השונים.

ניתן להניח כי התגובות (היהודיות והלא-יהודיות) לסימון היו מושפעות במידה רבה ממצבם החברתי של היהודים כציבור וכן כיחידים בחברה הסובבת. הבדלים כאלו יכולים לבוא לידי ביטוי בהשוואה בין יהודים בני שכבות חברתיות שונות באוכלוסייה, בין בני כפרים ועיירות ובני הערים, ובין יהודים בני ארצות שונות. כמו כן, ניתן להניח כי גורם הזמן מהווה גם הוא מוקד להשוואה בין תגובות שונות של יהודים, שכן יחסם לשלטון הנאצי ולחברה הסובבת אותם עברו גם הם תמורות בין תקופת הגזירות, תקופת הגטו (במקומות שבהם התקיימו גטאות), ותקופת ההשמדה. את יחסם של היהודים לסימון אבקש לבחון באמצעות יומנים בני התקופה ותעודות מתוכה, במבט השוואתי על המקומות השונים בהם סומנו היהודים.

קראו פחות