המחקר עוסק בכתב העברי הרהוט של יהודי המגרב והמזרח אשר כונה על ידי ראשוני כותביו בשם מֻעַלַּק (ולימים, חצי-קולמוס, כתיבה ספרדית רהוטה, כתיבה מגרבית). זאת בהיבטים של היסטוריה, תרבות וזהות, מראשית התגבשותו בחברת הגניזה במאה ה-11, דרך התבססותו ככתב הבכיר והמרכזי בימי הביניים, ועד לדעיכתו ולמאמצים הנעשים כיום בקרב שרידי כותביו וצאצאיהם לשמרו ולהצילו משקיעה בתהומות הנשייה.
במחקר אפנה לראשונה זרקור אל ההשלכות של הבחירה בכתב הרהוט האשכנזי ככתב שיונהג בארץ על יהודי ארצות האסלאם, ויועלו סוגיות מהותיות הנוגעות בבניית זהות, הבניה חברתית, הדרה תרבותית ושימור תרבות המזרח אל מול שימור תרבות אשכנז.
מחקר זה, כהמשך לעבודת המ"א אשר כתבתי בנושא, מבקש להעמיק ולבחון את תפקודיו הייחודיים של כתב המֻעַלַּק כפרקטיקה תרבותית, חברתית ותקשורתית וכן לאתר, לתעד ולפענח ז'אנרים זעירים ייחודיים אשר בוצעו באמצעותו, ביניהם: חתימות מסולסלות, הקדשות, כיתובי בעלות, קמעות, ניסיונות קולמוס, השבעות קולמוס ואף קללות...