עדי לבני

עדי  לבני
'חלונות הבית הזה יהיו אפוא פתוחים לארבע רוחות השמים': האוניברסיטה העברית במרחב (1925-1948)
בהנחיית פרופ' יפעת וייס

תקציר המחקר:

נדמה כי הכתיבה הקיימת על האוניברסיטה העברית לקחה כמובן מאליו את עובדת היותה  סוכן מערבי בסביבה מזרחית. עובדה 'טבעית' נוספת שכזו, היא שעם הקמתה, ב-1925, מילאה האוניברסיטה תפקיד לאומי, כסוכנת של בניין אומה בעידן קדם מדינתי, ובעת ובעונה אחת גילמה חתירה נטולת פניות לייצור ידע אוניברסלי.

מחקרי מבקש לעמוד על שני המתחים הללו: בין מערב למזרח ובין האוניברסלי לפרטיקולרי בפועלה של האוניברסיטה העברית לפני 1948. עיקר עניינו של המחקר אינו בהגות או בהיסטוריה אינטלקטואלית, כי אם בהיסטוריה מרחבית של האוניברסיטה העברית, תוך דגש על תפקידה המעשי כסוכנת של בניין אומה. המחקר מתעתד להתבונן בשלושה מרחבים שונים: ה"מרחב הקטן", הוא מרחב ההשפעה של האוניברסיטה על סביבתה המיידית,  ובמסגרתו יייבחנו הפרקטיקות בהן נקט המוסד כסוכן של התיישבות ובאופן בו שרטט ועיצב גבולות שונים של הכלה והדרה; המרחב המזרח תיכוני, במסגרתו יבחנו קשריה של האוניברסיטה עם מוסדות אחרים להשכלה גבוהה באיזור; והמרחב האימפריאלי, במסגרתו ייבחן תפקידה של האוניברסיטה כסוכנת של בניין אומה בהשוואה למוסדות אחרים בתוך המרחב הבריטי-אימפריאלי, מתוך כוונה להעמיד למבחן את ייחודיותה של האוניברסיטה העברית בזמן ובהקשר בו פעלה.