אני יליד 1930 שהועלה ארצה על ידי הוריו בשנת 1933; אני חי בירושלים מאז 1940, מרצה במכון ליהדות זמננו החל בשנת 1967, היסטוריון, מיסד וראש המדור ליהדות אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל.
מחקרַי התיחסו לכמה מהבעיות המרכזיות בהיסטוריה היהודית בדורות האחרונים ובזמננו.
הלגיטימציה להיות שונה אך במעמד שווה בקרב חברות הרוב: הסוגיות הבולטות, בהן משתקפות העמדות של חברות הרוב בנושא זה הן, בין השאר, ההגירה והנכונות לקבלה, החינוך הכללי ומעמד החנוך הפרטי. לכך מכוונים ספרַי על ההגירה, על ההתישבות החקלאית ועל החינוך בארגנטינה. מחקרִי ההשוואתי על תולדות היהודים באמריקה הלטינית, קנדה, וארצות הברית, מראשיתם ועד להקמת מדינת ישראל, עוסק גם כן בסוגיות אלה, כמו גם באחרות.
ההתארגנות היהודית בתפוצות בתנאים של חברת מיעוט וולונטארית, וגבולות הסמכות שלה: הסוגיות הבולטות בתחום יסודי זה הן תהליכי ההיווצרות של הארגונים, הדינמיקה הפוליטית והאישית בהם, וגבולות יכולתם לגייס את הציבור גם למשימות המחייבות קבלת מרות והכוונה. מחקרִי על מעמדה החברתי ודמותה הארגונית של יהדות ארגנטינה, וכן ספרי על "הטמאים" ועמידת יהדות ארגנטינה מול הסחר בנשים, עוסקים בסוגיות אלה. לכאן גם שייך נסיוני לאמוד את עצמת "האנרגיה הציבורית" בקהילות שונות באמל"ט בהשוואה לארה"ב.
ההצלה בתקופת השואה: נקודת המוצא למחקרַי בתחום זה היתה שאלת יחסה של ספרד של פרנקו ליהודים בשעה שהם נרדפו והושמדו בידי גרמניה הנאצית, בה תמך פרנקו וייחל לנצחונה. יחסיהן של מדינות אמריקה הלטינית – ארגנטינה, מכסיקו, פרו, בוליביה, הרפובליקה הדומיניקנית, קוסטה ריקה – נושאי מחקרַי האחרים בתחום זה, באו בעקבותיו. בכולם נבדקה שאלת גבולות יכולתן של כל אחת מהמדינות להציל יהודים ומידת ניצולן אפשרויות אלה. הגישה הבסיסית היתה נסיבות מפגשם של שבילי ההיסטוריה שלהם ושל ההיסטוריה היהודית בתקופת העידן הנאצי. בבדיקה מחודשת ומורחבת ביחס לתולדותינו ולתולדות ספרד אני עוסק גם עתה.