
עבודתי עוסקת בשנים של הסטליניזם המאוחר, 1945-1953, כאשר במרכזה שאלת ייצוג חיי היומיום כפי שבאו לידי ביטוי בעיתון הסאטירי קרוקודיל. עיתון היה המוביל בתחומו בברית המועצות, ואחד מן העיתונים הנקראים ביותר בקרב האוכלוסייה. יחסו לחיי היומיום דרך שלוש פריזמות: המחסור במוצרי צריכה בסיסיים, תרבות הפנאי, ויחסי המגדר משקפת את הערכים והעקרונות שהנחו את החברה הסובייטית לאחר המלחמה בנושאים אלו. כל זאת בדרך סאטירית שטרם נחקרה במלואה, עקב מעמדה כמשנית לעיתונות הממשלתית המקובלת.