רוני מיקל אריאלי

רוני  מיקל אריאלי
זיכרון השואה בדרום אפריקה במהלך תקופת האפרטהייד ולאחר המעבר לדמוקרטיה
בהנחיית ד"ר עמוס גולדברג ופרופ' לואיז בית לחם

במהלך שנות משטר האפרטהייד (1948-1994), היחס לרצח יהודי אירופה על ידי הנאצים עוצב על ידי יהודים ולא יהודים מכל גווני הקשת פוליטית והלאומית של דרום אפריקה. מחקר זה מבקש לבדוק מה היו ההקשרים ההיסטוריים במסגרתם הקהילות השונות בדרום אפריקה התייחסו לנאציזם ולשואה, משנות הארבעים ועד ימינו אנו;  כיצד אירועים גלובאליים ומקומיים, השפיעו על אופני הזיכרון וההנצחה ועל השיח אודות הנאציזם והשואה; ואילו מסרים ולקחים היסטוריים קלטו קבוצות שונות בדרום אפריקה מהשואה במסגרת המציאות המקומית שלהן?. המחקר נוקט בשיטת ניתוח היסטורי-תרבותי של מקורות משניים כתובים דוגמת יצירות ספרותיות, סרטים ומאמרים עיתונאיים; כמו גם טקסטים מוזיאליים ומתבסס בעיקר על איסוף חומר ארכיוני, מסמכים, זיכרונות, תערוכות ומייצגים במרכזי הנצחת השואה בדרום אפריקה ומונוגרפיות שהתפרסמו בנושא בארצות שונות. 

הזירה הדרום אפריקאית הינה זירה במסגרתה נפגשים שני נרטיבים היסטוריים של המאה העשרים- סיפור השואה והאפרטהייד- בצורה מרתקת ומורכבת. קיימים מחקרים רבים העוסקים בזיכרון השואה במדינות שונות ברחבי העולם, אך בדרום אפריקה טרם נחקר זיכרון השואה באופן רחב ומעמיק. מטרתו הראשונה של מחקר זה היא למלא חוסר זה ולעסוק ביחס לנאציזם ולשואה, כמו גם בזיכרון השואה ואופני הנצחתה בדרום אפריקה משנות הארבעים של המאה העשרים ועד ימינו אנו, בקרב יהודים ולא יהודים. בנוסף, מחקר זה יבקש להוסיף נדבך לספרות המחקרית אודות זיכרון השואה באמצעות בחינת השאלה כיצד תפיסות של גזע במהלך 300 שנות הקולוניאליזם היוו קרקע פורייה לתפיסת הנאציזם בדרום אפריקה ויצרו תפיסות של גזע בעולם שלאחר המלחמה, עבור יהודים ולא יהודים. הסוג הספציפי של קולוניאליזם שמייצג האפרטהייד הדרום אפריקאי, לצד העובדה שהקהילה היהודית עצמה הגיעה למדינה זמן רב לפני שהשואה התחוללה, מאפשרים בחינה של הנרטיבים של השואה והנאציזם בדרום אפריקה, באור שונה מזה של מדינות אחרות. החוויה הקולוניאלית הייחודית הזו מייצרת מציאות במסגרתה לאורך השנים, כל קהילה מספרת סיפור אחר אודות השואה, בהתאם למקומה בסדר החברתי והפוליטי. בהקשר זה יבקש המחקר לעסוק במקומה של הקהילה היהודית כקבוצת גבול בדרום אפריקה. הטלת הספק בלובן היהודי עד שנת 1948 בדרום אפריקה, והביסוס של לובן זה מתחילת משטר האפרטהייד, מולידים יחסים מורכבים בין הקהילה היהודית לקהילות הדרום אפריקאיות האחרות.  על כן, מחד, יבחן המחקר כיצד מנוהלת פוליטיקת הגזעים בתוך הקהילה הלבנה עצמה (כולל היהודים), וכיצד מנוהלת האקומדציה של הקהילה היהודית למשטר האפרטהייד החל מ-1948, כמשטר גזעני שאינו אנטישמי. מאידך, תיבחן ההשפעה של ביסוס לובן זה בקרב הקהילה היהודית על מרקם היחסים בין זו לקהילות הלא לבנות בחברה הדרום אפריקאית. מורכבות זו תבקש לחשוף את מרכזיות השואה בהבניית זהותה של הקהילה היהודית בדרום אפריקה ותאפשר לבחון כיצד שאלות של גזע עוברות טרנספורמציה דרך השואה, בהקשר הספציפי של דרום אפריקה.