המכון ליהדות זמננו

המכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן (1992-1915) נוסד בשנת 1959 על ידי פרופ' משה דיוויס (1996-1916) שעמד בראשו עד שנת 1973. הוא נקרא על שמו של  אברהם הרמן, שגריר ישראל בארה"ב, נשיא האוניברסיטה העברית (1983-1968), ונגיד האוניברסיטה עד לפטירתו. המכון הוא מסגרת של מחקר בין-תחומי  העוסק בסוגיות השונות של יהדות זמננו,  ובסגל החוקרים ניתן למצוא היסטוריונים, אנשי מדעי החברה, חוקרי ספרות, תרבות, וחינוך. רבגוניות זו מאפשרת הבנה מעמיקה של נושאי המחקר וההוראה השונים ומעודדת את צמיחתן של גישות וכיווני חשיבה חדשים בחקר העולם היהודי בדורנו.

המכון הוא האכסניה האקדמית של תכנית הלימודים ביהדות זמננו במסגרת החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו - תכנית לימודים המיועדת לתלמידי מ"א ולדוקטורט. לתלמידי ב"א מוצעים קורסים ביהדות זמננו ולימודי השואה ורצח עם במאה ה-20 במסגרת החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וכן השתתפות בחלק מהסמינרים לתואר מ"א באישור המרצים. תחומי ההוראה הם רחבים: תולדותיהן ודמותן של הקהילות היהודיות בתפוצות;אנטישמיות, לימודי השואה ורצח עם; הציונות, היישוב ומדינת ישראל; התהליכים הסוציו-דמוגרפים העוברים על יהדות העולם;יחסי גומלין בין היהודים והחברות בהן הם חיים; יחסי ישראל והתפוצות; והיבטים תרבותיים של העולם היהודי בימינו.  במהלך השנה האקדמית מקיים המכון סידרה של אירועים הכוללת הרצאות, סמינרים, סדנאות וכנסים בינלאומיים. המכון גם מוציא לאור, באמצעות בית ההוצאה של אוניברסיטת אוקספורד, את השנתון היוקרתי Studies in Contemporary Jewry הנחשב לכתב העת הרב-תחומי החשוב ביותר בחקר יהדות זמננו.

במסגרת המכון פועלים כמה ארכיונים ומרכזי תיעוד: ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, המרכז לתיעוד בנושאי סטטיסטיקה ודמוגרפיה של היהודים, והמרכז לתיעוד בעל-פה. כמו כן מעוגנים במכון שני מרכזי מחקר עצמאיים: מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל; והמרכז ע"ש וידאל ששון לחקר האנטישמיות.

סמינר המכון ליהדות זמננו

המכון ליהדות זמננו מקיים בכל שנה סמינר חוקרים. הסמינר כולל שישה מפגשים שנתיים בהם מציגים חברי הסגל האקדמי של המכון ואורחי המכון מחקרים בהתהוות (work in progress ). נושאי ההרצאות משקפים את האופי הרב תחומי של המכון לרבות חקר הציונות, היישוב, ומדינת ישראל; שואה ואנטישמיות; דמוגרפיה וסוציולוגיה של היהודים; יהדות התפוצות ויחסי ישראל-תפוצה; וספרות יהודית. הסמינר פתוח לחוקרים, תלמידים מתקדמים, ולבוגרי המכון. הסמינר מתקיים בימי שלישי בשבוע בין השעות 14:15-15:45 בחדר 400, בנין גסטר, המכון ליהדות זמננו. תוכנית הסמינר לכל שנה אקדמית מתפרסמת באתר המכון במהלך הקיץ.

פורום חוקרי שואה רצח עם ואלימות המונית

בשנת 2014 הוקם באוניברסיטה העברית, בחסות המכון ליהדות זמננו, פורום המאגד חוקרים ותלמידים אשר עוסקים בתופעת רצח העם והאלימות הפוליטית ההמונית בתקופה המודרנית. בפורום משתתפים תלמידים, חוקרים ומתעניינים מתוך האוניברסיטה ומחוצה לה מדיסציפלינות ותחומי מחקר מגוונים. הפורום מקיים כששה מפגשי סמינר מדי שנה, מארגן כנסים וסדנאות ומלמד קורסים משותפים. כמו כן מועבר מידע רלבנטי על מלגות, פרסים, מפעלים מחקריים כנסים וכד' באמצעות רשימת התפוצה של הפורום.

למידע נוסף ולהרשמה ברשימת התפוצה amos.goldberg@mail.huji.ac.il

מרכז צ'ריק לתולדות הציונות היישוב ומדינת ישראל

מרכז מחקר המיועד לחקר החברה הישראלית ותולדות הציונות. המרכז מעניק מילגות לסטודנטים מתקדמים מדיסציפלינות שונות ומקיים ימי עיון ומפגשים לאורך השנה.

לפרטים נוספים לחץ כאן.

המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון, האוניברסיטה העברית בירושלים

המרכז הוקם בשנת 1982 ע"י פרופ' יהודה באואר. המרכז שואף לעצב מחדש, להחיות ולהעמיד במרכז  הדיון האקדמי את לימודי האנטישמיות באמצעות מחקר מקיף, קפדני ומקורי. מטרת המרכז לעודד ולרכז מחקר אקדמי מצטיין הבודק עוינות אנטי-יהודית,  את המנגנונים של הדעות האנטישמיות, ואת הביטויים הגלויים והלא גלויים שלה במהלך מאות שנים: הדתיים, התרבותיים, הפוליטיים, והאידיאולוגיים. גילויים אלו הופיעו בזמנים שונים, בתרבויות ודתות שונות, בהקשרים פסיכולוגיים, כלכליים, וסוציו-פוליטיים שונים, ובחברות שהיו שונות מאוד האחת מן השנייה ביחס לרקע החומרי והתרבותי-דתי שלהן. לרשות המרכז עומדות מלגות ומענקי מחקר ע"ש פליקס פוזן לתלמידי M.A., דוקטורט ופוסט-דוקטורט.

לפרטים נוספים לחץ כאן.

מרכז לאוניד נבלזין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה

מרכז ליאוניד נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה פועל להגברת ההתעניינות בהיסטוריה, בתרבות ובמסורת של יהדות רוסיה ומזרח אירופה באוניברסיטה העברית בירושלים, באקדמיה הישראלית ובקהילת האקדמית הבינלאומית.

לפרטים נוספים לחץ כאן.

מרכז מינרבה על שם פרנץ רוזנצוויג

The Rosenzweig Minerva Research Center

The Rosenzweig Minerva Research Center seeks to honour the cultural legacy of German Jewry from the Middle Ages through the Shoah, and its subsequent reconstruction. The centre was named after the German-Jewish philosopher Franz Rosenzweig (1886-1929), whose life and work are deemed emblematic of the German-Jewish cultural legacy

לפרטים נוספים לחץ כאן.

מרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה

לפרטים נוספים לחץ כאן.

פורום הדוקטורנטים של המכון ליהדות זמננו

תלמידי מחקר הכותבים עבודת דוקטורט נתקלים לא אחת בקשיים ייחודיים, בדידות, עצמאות יתרה וקושי בהתמודדות עם הבירוקרטיה, הנהלים וסדרי הפעולה המצופים מהם.

תוך ניסיון לתת מענה לסטטוס הייחודי של הדוקטורנטים, פועל בשלוש השנים האחרונות במסגרת המכון ליהדות זמננו פורום תלמידים בשיתוף עם מרצים מהמכון ומהחוג להיסטוריה של עם ישראל, המספק מענה לאתגרים העומדים בפניהם ומשמש מסגרת להחלפת רעיונות, משוב, הערות ותמיכה בתחומים השונים המרכיבים את עבודתו של הדוקטורנט.

הפורום מנוהל על ידי התלמידים ומפגיש את משתתפיו אחת לחודש. המפגשים מתוכננים כך שיאפשרו למידה ומשוב ממרצי המכון ומונחים על ידם. למפגשים אופי בלתי פורמלי והם מזמנים קשר ישיר ואישי עם המורים. לקראת כל מפגש מקבלים המשתתפים עדכון בדוא"ל הכולל הכנה למפגש, חומרי קריאה ומסגרות הערכות לטובת תכנון מפגש אפקטיבי. בין המפגשים מקיימת הקבוצה קשר משמעותי, אישי וחברי הכולל העברת מידע ועצות הדדיות ברשת. בפורום חברים 30 דוקטורנטים המצויים בשלבים שונים של כתיבת המחקר. 

בין נושאי המפגשים: יחסי מנחה-מונחה, ניתוח ביקורתי של הנושאים ומתודות המחקרים, כתיבת מאמרים ופרסומים, הבחנה בין מישורי המחקר, שימוש במאגרי מידע, כללי ציטוט והערות שוליים, השתתפות והצגה בכנסים אקדמיים, הכנת פרזנטציה, שימוש בארכיונים וספריות, ניתוח תצלומים, תיעוד בע"פ ועוד. 

להצטרפות כתבו אל הילה בהרד  hilashba@gmail.com

"חברותא" – קבוצות לימוד לדוקטורנטים

לאתר חברותא לחץ כאן.

בשנת תשע"ו פעלו שתי קבוצות "חברותא" בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו.

מפגשים תרבותיים בין יהודים לשכניהם במרחב המזרח אירופאי. 

החברים בחברותא היו דוקטורנטים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטאות אחרות בארץ ובעולם (פולין וארה"ב) שעוסקים בחקר יהדות פולין ומזרח אירופה. במפגשינו החודשיים הציגו המשתתפים את נושאי מחקרם בעזרת מקור ראשוני מרכזי או מקור משני רלוונטי. בהמשך בחרנו שני נושאים מרכזיים: גבוליות ושפה, כל משתתף בחר נושא אחד והציג את ההקשר של הנושא הספציפי לנושא המחקר שלו. כך גם קיבלנו את האפשרות לדון על נושאי המחקר בהקשרים הרחבים וגם למקד את הדיון ברזולוציות קטנות יותר. 

"זהויות יהודיות במעבר: בין יחיד וקבוצה"

קבוצת חברותא בריכוזם של משה יגור ותמיר קרקסון, שנה"ל תשע"ו

קבוצת המחקר "זהויות יהודיות במעבר: בין יחיד וקבוצה" פעלה במסגרת פרויקט "לימוד בחברותא" בשנה"ל תשע"ו, בריכוזם של שני דוקטורנטים מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ומבית ספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים: משה יגור ותמיר קרקסון.

הקבוצה התמקדה בנושאים של זהות יהודית ובקבוצות וקהילות יהודיות בשולי זהות זו: יהודים שמרדו, חרגו או הוחרגו מן הכלל – מומרים, משכילים ואחרים. העניין בזהויות אלו נבע מן ההבנה שזהות, הן פרטית והן קהילתית, היא עניין דינמי ויחסי. היא משתנה תדירות ומוגדרת תמיד ביחס לזהויות אחרות הנמצאות עמה במגע. מטרתנו הייתה לבחון סוגיות של זהות פרטית וקהילתית במרחב היהודי: מהו התהליך העובר על יהודי אשר במהלכו הוא מגדיר את עצמו, או מוגדר על-ידי סביבתו, כ"אחר"? מהם התהליכים בהם הופך צֶבֶר של פרטים "אחרים" שכאלה ל"קבוצה"? מהם היחסים בין היחידים והקבוצות הללו? מהם היחסים בין הקבוצות השונות – יחסים המהווים חלק מהגדרת זהותן?

בקבוצה זו חקרנו מקרים של יחידים ונלמד מהם על קבוצות, ולהיפך. במהלך השנה דנו בשאלות רוחב הרלוונטיות לחוקרים בתחום בתקופות ובאזורים שונים, לצד דיון פרטני במקרי-בוחן שהוצגו לאורך השנה על-ידי המשתתפים מתוך מחקריהם. ביררנו סוגיות מתודולוגיות ותוכניות הקשורות לנושא הקבוצה: ניתוח עדויות כתובות ובמיוחד אגו-דוקומנטים, ניתוח טקסי מעבר ו"אקטים" של הפגנת זהות, והיכרות עם שיטות מחקר מתחום הלימודים הפוסטקולוניאליים, המרת הדת ועוד. 

הקבוצה נפגשה בימי ג', אחת לשלושה שבועות, בבניין מנדל, ומנתה כעשרה דוקטורנטים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטאות אחרות בארץ ובחו"ל, מתחום ההיסטוריה של עם ישראל ומדיסציפלינות נוספות, בעיקר במדעי היהדות לגווניהם. בין השאר, אירחנו את פרופ' אבריאל בר-לבב מהאוניברסיטה הפתוחה, קיימנו סיור בירושלים ברוח תכני הקבוצה וערכנו מפגש משותף עם קבוצת המחקר "שאלה של זהות" במרכז "סכוליון".