תמנה לינדן

תמנה  לינדן
יום העמצאות בקיבוץ הדתי: הזהות הדתית והלאומית של הקיבוץ הדתי בעיצוב חגיגות יום העצמאות בעשור הראשון של המדינה.
בהנחייתה של ד"ר ענת הלמן

תיאור קצר של המחקר:

הקיבוץ הדתי בראשית המדינה היה חוד החנית בשילוב אופי דתי ולאומי לחגים. בשל הייחודיות הקיימת בקבוצות הדתיות מלכתחילה, והשתייכותם לעולמות שונים (מקבילים זה לזה במובנים רבים), נוצרה תצרופת מיוחדת בין אידיאולוגיות שהולידה חג לאומי- דתי חדש וייחודי. כבר ב-1949 לקראת חגיגות יום העצמאות הראשון, בעוד מדינת ישראל הייתה עסוקה בדיונים נרחבים על מהות החג וכיצד יש לחגוג אותו, בטירת צבי הפגינו יוזמה והחלו לעצב את החג החדש בהתאם להשקפה ותפיסת העולם של הקיבוץ הדתי. ממחקר הממצאים של החג עולה התמונה כי דווקא בקיבוץ הדתי הצליחו ליישם את הרעיונות שעלו ברמה המדינית בועדה שהוקמה לצורך הנושא, ואף הוסיפו ועיצבו מרכיבים שונים בהתאם לאידאולוגיה שהייתה נוכחת באורח חייהם כקבוצה דתית בארץ ישראל. בעת עיצוב החג עלו דיונים ומתחים רבים; האם זה חג אזרחי-ממלכתי-חילוני או שמא מדובר בחג דתי? כיצד ראוי לחגוג את החג? ברשות הרבים או במרחב הפרטי של הבית? מהו המסר ומטרת היום? על כל אלו לדעתי הצליח הקיבוץ הדתי לענות תשובה ברורה, העוברת כחוט השני בכל מרכיבי החג ובכל תהליך העיצוב.

לעומת חגי הציונות, שהיו בעיקר הלאמה של חגים דתיים ושינוי של תוכן לחג ישן, המקרה של יום העצמאות היה של חג חדש. עיצוב תוכנו של  חג חדש זה, לפי גישת הקיבוץ הדתי, היה צריך לשקף במידה רבה את תפישות העולם, התחושות והאמונות של החברה. עניינה של עבודה זו הוא לחשוף ולנתח את חגיגות יום העצמאות בקיבוץ הדתי כפי שעוצבו בעשור הראשון למדינה: האם בעשור הראשון של המדינה התגבש אופי ייחודי של חג העצמאות בקיבוץ הדתי? כיצד באים לידי ביטוי התפיסה הלאומית והדתית של הקיבוץ הדתי בעיצוב יום העצמאות, ומה הייתה ההשפעה ההיסטורית של שילוב זה?