שי והבה

שי   והבה
תרבות חומרית עירונית בארץ-ישראל העות'מאנית במאה הי"ז
בהנחיית פרופ' ירון בן-נאה

תקציר:

תחום מחקרי הוא התרבות החומרית במרחב העירוני הארצישראלי במאה הי"ז, המאה העות'מאנית המובהקת. התרבות החומרית נמצאת במוקד ההתעניינות של המחקר האתנוגרפי ובמסגרתה בודק החוקר צדדים שונים של חיי היומיום: מבני מגורים, רהיטי הבית, כלי בית, כלי עבודה, לבוש ותכשיטים, תשמישי קדושה, ושאר חפצי יומיום שהאדם יוצר לצרכיו האישיים ולצרכי סביבתו. בכלל זה ייכללו גם צריכת מזון ומשקאות. בכוונתי לנסות לשחזר את אורחות החיים של תושבי הארץ בתקופה הנדונה באמצעות בחינת החפצים השונים, חומרי הגלם מהם היו עשויים, מקורם, דרך עשייתם, שימושם, ערכם הכספי והסימבולי.

החפצים משקפים הרבה מדמות החברה שיצרה אותם או השתמשה בהם, ומכאן החשיבות העליונה של בדיקתם. יש לבחון אותם, עד כמה שניתן, בסביבתם הטבעית, ובקונטקסט של מקום, זמן ותרבות - במקרה דנן, העיר המוסלמית בתקופה העות'מאנית. לכל חפץ החל מן הפשוט ביותר וכלה במורכב והססגוני ביותר יש מטרה ושימוש. חלק מן החפצים אוצרים סמלי תרבות, ומסרים שונים, ובה בעת מסמנים את זמנם, תהליכים טכנולוגיים, קשרי מסחר ועוד. במסגרת המחקר אבקש לעמוד על המאפיינים המיוחדים של הקבוצות השונות בארץ באמצעות חפציהם ואבדוק הבטים שונים הנוגעים לקשרים ולזיקות בין הקבוצות הדתיות השונות, פערים חברתיים-כלכליים ויחסים מגדריים כפי שאלו משתקפים בתרבות החומרית.