המחקר המתגבש מבקש לבחון את מעבר המזרחנות, כתחום ידע אקדמי בעל הקשרים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים, מן הזירה בה התפתח - גרמניה במאה ה-19 וראשית המאה ה-20 - אל פלשתינה/ישראל, ובמיוחד אל האוניברסיטה העברית בירושלים. זאת, מתוך הבנת תרומתם הייחודית של יהודים-גרמנים להתפתחות חקר המזרח בגרמניה, ובהתמקדות בסוכני העברתו של תחום הידע הזה: שורת מלומדים אשר היגרו בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 מגרמניה לפלשתינה, ובעקבות מעשה זה הפך המפגש הטקסטואלי שלהם עם המזרח למפגש חי, ממשי, אשר עליו מוטל צלו של הסכסוך היהודי-ערבי המסלים.