שנותיה של גרמניה הנאצית והשמדת יהודי אירופה הכתיבו את אופי הקשר בין מדינת ישראל, שראתה עצמה כנציגת העם היהודי, לבין הרפובליקה הפדרלית הגרמנית, שראתה עצמה ממשיכתה של האומה הגרמנית. למן הקמת שתי המדינות ועד מחצית שנות החמישים התעצב הקשר סביב חרם תרבותי ופוליטי ישראלי על גרמניה יורשת הרייך השלישי – מחד, וסביב יצירת מגע תועלתני – מנגד, ששיאו בחתימת הסכם השילומים בספטמבר 1952. עבודת המחקר תעסוק במשלחת הקניות לקלן, הגוף המבצע הישראלי שנשלח לגרמניה למימוש השילומים בשנים 1953 – 1965 בטרם התקיימו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. על אף היותה של המשלחת גוף מסחרי, נוספו לשורותיה יועצים מדיניים מטעם משרד החוץ. מרבית חברי המשלחת, כמו גם ראש המשלחת, פליקס אליעזר שנער, היו ילידי מרכז אירופה דוברי גרמנית שפת אם. המחקר יבחן את פעילות המשלחת מתוך מגוון היבטים: מעורבותה במגעים המוקדמים בין ישראל וגרמניה ביחס לסוגיות מדיניות וביטחוניות; הקשר שרקמו השליחים הישראליים עם אישים מרחבי הקשת הפוליטית הגרמנית; יחס המשלחת הישראלית אל התפוצה היהודית בגרמניה; וכן נזילות הזהויות יהודית – גרמנית-ישראלית של הדיפלומטים הישראליים בעת שירותם את האינטרס הישראלי בגרמניה, ארץ בה נולדו והתחנכו. מתוקף היותה של המשלחת נציגות ישראלית רשמית בגרמניה, החיבור ידגיש את מקומה בעיצוב המגעים המוקדמים בין שתי המדינות. באופן זה המחקר יבקש להרחיב את הידע אודות יחסי ישראל גרמניה המוקדמים לפני היחסים הדיפלומטיים בפרט ואת הידע אודות ערוצי התקשורת בין מדינות שאינן מנהלות יחסים דיפלומטיים ככלל. כמו כן, המחקר ישאף להוות כלי באמצעותו ניתן יהיה לכתוב היסטוריה דיפלומטית לא רק בראי במדיניות חוץ וניתוח מוסדות דיפלומטיים אלא גם באמצעות היבטים של היסטוריה תרבותית.