מיכל גרשון

מיכל  גרשון
"החלוץ הלוחם" – קריאה מחודשת
בהדרכת דר' עמוס גולדברג

"החלוץ הלוחם" – קריאה מחודשת בהדרכת דר' עמוס גולדברג

במחצית שנת 1943, בקראקוב פולין, התפרסם ביטאון של תנועת הנוער "עקיבא" – תנועת נוער ציונית – בשם "החלוץ הלוחם". הביטאון פורסם על ידי הנותרים מתנועת המחתרת קצרת הימים והופץ מידי שבוע, במשך שלושה חדשים. אני מאתי את התופעה הזאת לא פחות מ"תופעה היסטורית מופלאה" - כיצד הצליחו חברי וחברות המחתרת הנותרים, לאחר שמרבית חבריהם נהרגו במהלך המאבק בקראקוב (סוף 42'-תחילת 43') או נשבו ונשלחו למחנות ריכוז ועבודה (בעיקר לפלשוב ואושוויץ), לבנות אופרציה מאורגנת המוציאה לאור עיתון במספר רב של עותקים ובעקביות?

השאלה האופרטיבית הינה שאלה מעניינת בפני עצמה, מאחר והתשובה עליה יכולה לחשוף בפנינו תמונה חדשה על המאבק של יהודי קראקוב והסביבה בנאצים, שאינו מוגבל לחומות הגטו בלבד ומאידך אינו זהה ללחימה הפרטיזנית, המוכרת מצפון-מזרח פולין והמדינות הבלטיות.[1] חשיפת התשתית הארגונית ותפוצת הביטאון תאפשר לי לעמוד על הקשרים בין קהל הקוראים לבין הנושאים שנבחרו ולנתח את המאמרים והמסות (העיתון אינו מכיל כתבות חדשותיות) בהשוואה לכתיבה מוקדמת של תנועת עקיבא בביטאונם "דברי עקיבא" ולראות האם ישנה המשכיות אידיאולוגית ופוליטית או שמא שבר והתפכחות מתפיסתם האידיאולוגית המוקדמת, נוכח מאורעות המלחמה.

רבות דובר ונכתב על הנקודה בזמן שבה בחרו תנועות הנוער החלוציות להפוך מתנועת נוער למחתרת לוחמת. ברם, תנועות הנוער עמדו במפנה נוסף במהלך השואה - הרגע בו ה"מחתרת הלוחמת" הופכת ל"מחתרת שורדת" ובוחרת לא ליפול על חרבה במאבק נגד הנאצים, אלא להישאר בחיים. מפנה המחייב אותם לשינוי ארגוני ואידיאולוגי בשורות התנועה. לדעתי, "החלוץ הלוחם" נכתב בתקופת מעבר זו ויכול להעיד על התחושות, הלבטים והמחשבות שליוו את המעבר בין המצבים "הקיומיים" והאידיאולוגיים הללו בקרב תנועת נוער של "הציונות הכללית". לפיכך, אני מבקשת לקרוא מחדש את כתבי "החלוץ הלוחם" ולהבין את תהליך המעבר המחייב רפלקציה על העבר והן התייחסות חדשה אל העתיד הנראה לעין והאידיאולוגי (הרחוק).


[1] הן בגלל תנאי השטח השונים והן לאור אופייה של הלחימה הפולנית באזור (באזור גליציה המזרחית ודרום פולין הייתה תשתית חזקה יותר למחתרת הקומוניסטית "ארמיה לודווה").