פרופ' מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, היסטוריון של תקופת הבית השני. יליד 1952, הוא החל את לימודיו בחוג עם עלייתו לארץ בשנת 1971, סיים בו את שלושת תאריו (לרבות דוקטורט על היחס לעבודת בית המקדש בסוף ימי הבית השני, 1979) ומלמד מאז בחוג. מחקריו מוקדשים לתולדות ישראל בימי הבית השני, ובמיוחד להיסטוריוגרפיה של התקופה. שימש בתפקידים רבים באוניברסיטה. החל משנת 2020 - משמש כמנהל האקדמי של "בית הספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח" באוניברסיטה העברית.

 בין ספריו: תרגומים מפורשים לספר מקבים ב (תשס"ה) ולספר חיי יוסף מאת יוסף בן מתתיהו (תשס"ח), וכן מונוגרפיה על אגריפס הראשון (תשמ"ז), ספר על המתודה של קריאת יוספוס כמקור להיסטוריה (Reading the First Century, 2013 ), וספר על ההבדל בין יהודים ו"יהודאים" (Judeans and Jews: Four Faces of Dichotomy in Ancient Jewish History, 2014); שני הספרים האחרונים צמחו מהוראה בחוג, בתרגילי המקורות ובשעור המבוא של תקופת הבית השני.